Son coeur est un luth suspendu; Sitot qu'on le touche il resonne.1– דה בֵּראנזֶ'ה לכל אורכו של יום סתיו אטום, אפל ואילם, תחת עננים נמוכים-לדכא, חציתי לבדי, רכוב על סוס, כברת-ארץ שָמֵמָה מאין כמותה, ולבסוף...
"הצייר הזה!" קרא ווֹלטֶר לַדלָאוּ בהתרגשות. סיפור זה מקורו באנקדוטה על סטיוארט, המסופרת ב'תולדות אמנות העיצוב' לדאנלַפּ – ספר מהנה ביותר לקורא המצוי, ובעל עניין עמוק, לדעתנו, לאמן. (הערת המחבר) גילברט סטיוארט (1755-1828), המוזכר בהערת המחבר,...
28 ביולי דוויין מוזֶר פּינְקֵיי דרייב מס' 1077 הנדרסון, נבדה 89015 מר מוזר היקר, בצהרי העשרים וחמישה ביולי, בסיבוב האחרון שלי ברַיוֹלייט, נסעתי בקֵיין ספרינגס רואד, כחמישה-עשר קילומטרים ליד בּיטי, ונתקלתי כנראה בשרידים שנשארו שם מתאונת...
על הקיר שלי בסלון תלוי מסור, מפתחַ של בית מכיס של ענק. הוא שם הרבה זמן. "בשביל מה המסור שלך?" אנשים שואלים, ואני אומרת, "זה לא המסור שלי. אף פעם לא היה לי מסור משלי." "אבל...
זה עשה רושם טוב; אבל חכו עד שאני אספר לכם. היינו למטה בדרום, באלבמה – ביל דריסקול ואני – כשצץ פתאום רעיון החטיפה הזה. זה היה, כמו שהתבטא ביל אחר-כך, "כשנכנסה בנו רגע רוח-שטות"; אבל הדבר...
איש עמד על גשר מסילת ברזל בצפון אלבמה והביט במים המהירים עשרים רגל מתחתיו. ידיו של האיש היו מאחורי גבו, מפרקיהן כפותים בפתיל. חבל היה מהודק סביב צווארו. החבל היה קשור לקורה אופקית איתנה מעל ראשו,...
פול אֶסְפֶּסֶת, שהפסיק לקחת את נוגד הדיכאון סֶלֶקסָה, התכונן נפשית לאסון בסיווֹרלד. הוא תהה רק באיזו צורה האסון הזה יתגשם. אספסת ניסה להטיל וטו על הטיול הזה, ונימק את עמדתו בפני אשתו בתיאורים מכלי שני של...
.Nil sapientiǽ odiosius acumine nimio Seneca[1] בערב סעוּר אחד בפאריז, בסתיו 18.., נהניתי עם רדת החשכה מפינוק כפול של הרהורים ומקטרת-חרס, בחברת ידידי ק' אוגוסט דוּפֶּן, בספרייתנו הקטנה – קיטון הספרים שבירכתי הדירה בקומה השלישית,...
הכומר קֶרטיס הארטמן עמד בראש הכנסייה הפרסביטריאנית של וויינסברג, ושימש בתפקיד זה כבר עשר שנים. הוא היה בן ארבעים, שקט ומאופק מאוד מטבעו. נשיאת דרשה על הדוכן לפני קהל היוותה מעמסה כבדה בשבילו, ומיום רביעי בבוקר...
"תן-לי-את-זֶה-ה-ה! עכשיו, בבקשה ממך, בסדר? אל תתחיל לשתות שוב! קדימה – תן לי את הבקבוק. אמרתי לך שאני אשגיח עליך. נו, בחייך. אם אתה רוצה את זה כָּכָה-ה – אז מה יהיה כשאחזור הביתה. נו, בחייך...
"דּוֹן אַרְנָב וְדוֹן שׁוּעָל – הֵם הָיוּ דּוֹמִים לְכַמָּה יְלָדִים שֶׁאֲנִי מַכִּיר," אָמַר הַדּוּד רֵמוּס לַיֶּלֶד הַקָּטָן שֶׁבָּא אֵלָיו לִשְׁמֹעַ סִפּוּר חָדָשׁ וְתָלָה בּוֹ מַבָּט שֶׁל כֹּבֶד רֹאשׁ. "שְׁנֵיהֶם 'שְׁתַּדְּלוּ תָּמִיד לַ'שִּׂיג זֶה'ת'זֶה, עָשׂוּ כָּל מִינֵי...
אני עומדת כאן ומגהצת, והבקשה שלך נעה ומתייסרת הלוך ושוב עם המגהץ. "כולי תקווה שתמצאי זמן ותבואי לכאן כדי שנדבר על הבת שלך. בוודאי תוכלי לעזור לי להבין אותה. היא נערה צעירה שזקוקה לעזרה ויש בי...
בְּאַחַד הַיּוּבַלִּים הָרְחוֹקִים שֶׁל נְהַר הַקּוֹנְגוֹ חַיָּה לָהּ מִשְׁפָּחָה וָתִיקָה וַאֲצִילִית שֶׁל הִיפּוֹפּוֹטָמִים, שֶׁהִתְהַדְּרָה בְּאִילַן יוּחֲסִין שֶׁשָּׁרָשָׁיו עוֹד לִפְנֵי יְמֵי נוֹחַ, עוֹד לִפְנֵי לֵדָתוֹ שֶׁל הַמִּין הָאֱנוֹשִׁי, אֵי-אָז בְּעִדָּנִים לוּטִים בָּעֲרָפֶל, כְּשֶׁהָעוֹלָם הָיָה חָדָשׁ. כָּל יְמֵיהֶם...
המתרגמת מבקשת להודות לצביה, לרחל ולליאור גן העדן של הרווקים הוא שוכן לא רחוק מהטֶמְפֶּל בָּר. הליכה אליו בדרך הרגילה דומה לבריחה ממישור לוהט אל עבר גיא כלשהו, עמוק וקריר, נסתר בחיק גבעות. מותש מההמולה...
Impia tortorum longas hic turba furores Sanguinis innocui, non satiata, aluit. Sospite nunc patria, fracto nunc funeris antro, Mors ubi dira fuit vita salusque patent.1 [מרובע שחובר בשביל שעריו של שוק, אשר נועד לקום באתר...
הבוקר הוריד התותח שלנו 120 קילו של פגזי מצרר על מוצב של מבריחים עשרה קילומטר דרומית מאיתנו. הורדנו חוליית חמושים ואז הלכנו לאכול צהריים בחדר אוכל בפאלוג'ה. לקחתי דג ושעועית לימה. אני משתדל להקפיד על אוכל...
*הסיפור זמין להאזנה ללא עלות במסגרת 10 סיפורים בהמלצת משרד החינוך לחטיבת ביניים* דולר אחד ושמונים ושבעה סנט. זה היה הכל. וששים סנט מסכום זה היו בפרוטות. פרוטות שנחסכו מדי פעם, אחת-אחת ושתיים-שתיים, בהטלת אימה על...
תמיד האמין שחיי הנצח שלו יתקיימו בדמותו של טיל אירוג'ט. הטיל, שהתפרק מן המשגר בשני שלבים ופעל על דלק מוצק, ניצב בזמנו בראש רשימת ההישגים של הטכנולוגיה האנושית – המנגנון הראשון שאפשר איסוף מידע בשכבות העליונות...
רוֹרִי ידע עוד בטרם הגיע לניו יורק איזה מין חיים יהיו לו. הוא קרא על כך ברומנים שכתבו סופרים צעירים ומגניבים שגרו שם. הוא ראה את הדירה, קטנה, אבל גבוהת תקרה, חלון מאורך ומפויח ומדרגות חירום...
הסבתות – עשרות סבתות – מוצאות את עצמן בלב ים. אין להן מושג איך הגיעו לשם. שעת אחר צהריים כנראה, ובוהק השמש מאלץ אותן לכווץ את עיניהן. הן משוטטות בזהירות, עם מקלות הליכה ומדרסים, על סיפון...
מרת סומרז הקטנה מצאה את עצמה יום אחד במפתיע כשברשותה חמישה עשר דולרים. סכום זה נראה לה סכום גדול מאוד, והאופן שבו היה דחוס בתוך ארנק הכסף הישן והמהוה שלה, והתפיח אותו, העניק לה תחושת חשיבות...
בסוף השבוע השלישי של אפריל הביטה אנה אל לוח השנה ולא הרגישה כלום כלפי כלב הרטריבר שפתח את החודש בלהט כזה. היה לו, כרגיל, גודש מיותר של שיער שהתנופף ברוח, והחיוך שלו נראה מאולץ. אנה הפכה...
השמלה שאני לובשת בתצלום הזה בשחור-לבן, שצולם כשהייתי בת שנתיים, היתה שמלה צהובה מבד פּוֹפְּלין (כותנה שמרקמה מחוספס מעט, שיוצרה לראשונה בעיירה הצרפתית אָבינְיוֹן והגיעה לאנגליה עם ההוּגוֹנוֹטים, אבל את זה לא יכולתי לדעת אז), ותפרה...
זה היה יום של אסונות, שיטפונות, סופות-טורנדו, רעידות אדמה, אבדני הכרה, רציחות המוניות, התפרצויות וולקאניות ועוד כהנה וכהנה, ערב-רב של פורענויות שבשיאן בלעה השמש את הארץ והכוכבים נעלמו. או במילים פשוטות, המכובד שבבני משפחת בנטלי מת...