Son coeur est un luth suspendu; Sitot qu'on le touche il resonne.1– דה בֵּראנזֶ'ה לכל אורכו של יום סתיו אטום, אפל ואילם, תחת עננים נמוכים-לדכא, חציתי לבדי, רכוב על סוס, כברת-ארץ שָמֵמָה מאין כמותה, ולבסוף...
כל היום רבצו ארבעת הבנים השוטים של משפחת מאסיני-פֵרָאס על ספסל בחצר, לשונם משתרבבת בין שפתיהם, עיניהם מטומטמות, ראשיהם סבים אנה ואנה בפה פעור. חצר של עפר היתה זו, תחומה ממערב בחומת לבֵנים. הספסל ניצב במקביל...
כשביקש פרדיננד קלינגנרייטר מהקהל – חברים יקרים, משפחה, ילדים חביבים – שיהיו בשקט כדי שיוכל לבצע את האשליה הגדולה שלו, היו אחדים שצחקו, הרוב פשוט המשיכו לשוחח ביניהם. הבנות של שְטָדֶלמַן חדלו לשחק תופסת בצהלות ונפנו...
האשליה הגדולה באולם הקהילתי הסמוך לנגריית ״קְלינגֶנרַייטֶר עבודות עץ, יבוא-יצוא״
סשה סטנישיץ'
אחרי שראה את השלט שבישר על בואם לנאצ'ז טרייס, אמר חורחה לאביו שהם עומדים להיכנס לשמורת טבע ושכדאי למלא דלק. אביו הנהן. כל עוד אני בארץ הזאת, הוא אמר, אתה מחליט. חורחה הביט בו לרגע והבין...
פריץ הכיר את "הִילדה הזאת" במסעדה בשם "גן עדן עכשיו", צירוף מקרים מוחלט. הוא מעולם לא הלך למסעדות כאלה. הוא הסתובב כבר הרבה שנים בין שלושה־ארבעה פאבים ובתי קפה, כמה מסעדות גרמניות שמרניות, הקנטינה בעבודה והאספרסו...
אימא הסתלקה בעשרים באוגוסט אלף תשע מאות תשעים ושמונה בסביבות השעה אחת-עשרה וחמישים בלילה. בעשרים ואחד באוגוסט אלף תשע מאות תשעים ושמונה בסביבות השעה שמונה ושלושים בבוקר אבא התקשר והודיע לי את זה: ״אימא מתה הלילה...
באותם ימים דיברתי על נשק. היה אלכס, החייל הבודד שחי עם איזה זקנה, שלא ברור מה הקשר ביניהם, תמיד במרפסת בימי שישי אחר הצהריים, מנקה את ה-16-M המקוצר שלו, לבוש בבוקסרים ובגופייה, יושב שם בשמש, מעשן...
רומינה הסתכלה עליו, זה נכון. היא הסתכלה עליו זמן רב מהתור האחר בקופות של הסופרמרקט. ולבסוף אמרה לו: "טוב לראות אותך". ואחר כך תיקנה: "טוב לראות אתכם, להִת'". ויצאה אל הרחוב עם עגלה חצי ריקה. היא...
בגיל ההוא הייתי רק ילד ולילדים בדרך כלל אין דעות קדומות, אם כי רובם לא ממש מבינים למה הם יושבים ליד שולחן עץ ולצדם ילקוט מלא מחברות ועטים, מקשיבים לדברים של אדם זר שהוא לא אבא...
פול אֶסְפֶּסֶת, שהפסיק לקחת את נוגד הדיכאון סֶלֶקסָה, התכונן נפשית לאסון בסיווֹרלד. הוא תהה רק באיזו צורה האסון הזה יתגשם. אספסת ניסה להטיל וטו על הטיול הזה, ונימק את עמדתו בפני אשתו בתיאורים מכלי שני של...
שמי תומס, אני בן שלושים, אני גר עם אבא שלי. אנחנו שני אנשים בודדים בבית גדול שנתקלים זה בזה בשעות יוצאות דופן, אם כי קורה שאנחנו לא מתראים ימים שלמים. בימי חמישי באה אישה ושוטפת את...
התקרית עם אשתי התרחשה במהלך סיור בג'ונגל. החלה שקיעה ירוקה, עזה, כזו שמתארים כדי לעשות רושם על האורחים. ("איזו שמש כיסתה אותנו בערב ההוא, נכון? נהנינו בטרוף"). מכל מקום, הסירה שלנו גלשה לה בשקט במעלה הנהר....
במשרתו ראשונה נשלח לשמש כמנהל סניף הדואר בכפר אולאפור. היה זה כפר צנוע ביותר. בקרבת מקום פעל בית חרושת לאינדיגו, והמנהל הבריטי במקום הצליח, לאחר מאמצים רבים, להקים בית דואר חדש. מנהל הדואר היה בחור מכלכותה,...
אני עומדת כאן ומגהצת, והבקשה שלך נעה ומתייסרת הלוך ושוב עם המגהץ. "כולי תקווה שתמצאי זמן ותבואי לכאן כדי שנדבר על הבת שלך. בוודאי תוכלי לעזור לי להבין אותה. היא נערה צעירה שזקוקה לעזרה ויש בי...
השועל נשך את אמא שלושה חודשים אחרי שהיא מכרה את הדירה, קנתה את האדמה הזאת והעבירה את שתינו לכאן בלי להתייעץ איתי. שטח האדמה כלל בית בסיסי, בית שימוש מאחורה, ובאר בקצה הצפוני. גדר תיל סימנה...
השעות הראשונות עברו בשתיקה. אביו פשוט ישב שם ולא הוציא מילה, רק מעת לעת קינח את אפו. היה נדמה לו שהוא עושה את זה בהפגנתיות. הוא חשב שיש לזקן איזו טינה חבויה, אבל הוא לא ידע...
חג המולד שבו סנטה קלאוס בילה את הלילה בבית שלנו היה גם הפעם האחרונה שהיינו כולנו ביחד, אחרי הלילה ההוא אבא ואמא הפסיקו לריב, אם כי לא נראה לי שזה היה בזכותו של סנטה קלאוס. אבא...
שטפנו כלים ושרון ניצלה את ההזדמנות לספר לי שבזמן האחרון היא חושבת על היום שבו וילי, המאהב שלי, כבר לא יהיה. "אני לא מפסיקה לחשוב על זה, נסטיטו. הוא כל הזמן שפוף וזה רק הולך ומחמיר....
רחוב לַס קאז היה שקט ושלֵו כמו באמצע הקיץ, וכל חלון פתוח חסה תחת סוכך צהוב. הימים היפים חזרו; זה היה יום א' הראשון של הקיץ. יום חמים, קצר רוח, חסר מנוח, שדחף את האנשים אל...
אומלל הגבר אשר אוהב אישה ונישא לה ויוצק לרגליה את זיעת עורו ודם גופו ואת חיי לבו, ושׂם בידיה את פירות עמלו ואת שכר חריצותו; כי כאשר הוא מתעורר לאטו הוא מגלה שהלב אשר אותו ניסה...
"הוא דיבר איתך?" "שתק עד צומת בילו." "ואז?" "ואז האט והראה את המרכז המסחרי המכוער שבונים שם." "טוב, כל זה הגיע לו בהפתעה, את יודעת." אבא חוזר עם תפוז ביד ומגלגל אותו על השיש, אימא תופסת,...
ראשית, עליי להתנצל על שאני שולח לך את המכתב הזה למרות שאנחנו לא מכירים. בהתחלה תכננתי לבוא אלייך הביתה ולספר לך פנים אל פנים את מה שאני עומד לכתוב, אבל אז חשבתי שמכתב הוא אפשרות הולמת...
אני אומר, "היי, אבא, מה העניינים?" עיניו רושפות לעברי, רטט פתאומי עובר בגופו כשהוא נרתע מקולי, ואז הוא צונח חזרה לכיסא. עיניו ריקות: אין אור, אין התרגשות, אין היזכרות. "מי אתה?" הוא שואל, קולו מעולף. אני...
הפעם היא בונה עיר. עיר ראשונה לאחר אחד-עשר איים ברצף, שמקובצים עכשיו בתיקייה האדומה הרכה. כשאבא שלה יוצא לשתות קפה בערבים והיא נשארת לבד, היא מוציאה את התיקייה מהמגירה שליד המיטה שלה, שולפת את אחת המפות...