ספרייה | פרויקט הסיפור הקצר

ישראל

הייתי פוגשת אותו לפעמים ברחוב או בגן מול ביתי. במשך השנים כאילו התיידדנו, והוא היה מניע לי בראשו כמנהג ידידים ישנים, ואולי היינו ידידים ישנים, כי כנראה גר פה שנים רבות, כמוני. ובמשך השנים הוא גם...

הרקדן

יהודית הנדל

8 דק'

ישראל

לפני שמלאו לאליקום שבע שנים מצא לו בת זוג כלבבו ונשבע בלבו לשאת אותה לאישה. היא היתה עגלגלה מכל צד, ואפילו חוטמה היה עגלגל ולא פרץ יתר על המידה מתוך פניה. יפה היתה יותר מכל אישה...

התופרת

בנימין תמוז

17 דק'

ישראל

זו היתה הפעם השלישית שיצאנו ללבנון, ורציתי להגיע לנקודת-הריכוז יחד עם בָּרָזָני. הגעתי למסגריה שלו ודחפתי את הדלת. גוש של אבק סתם את אפי. רחש חד חתך את האוויר: המודעה שהיתה תלויה על הדלת נקרעה. במסגריה...

ברזני

ישעיהו קורן

17 דק'

ישראל

באותם ימים דיברתי על נשק. היה אלכס, החייל הבודד שחי עם איזה זקנה, שלא ברור מה הקשר ביניהם, תמיד במרפסת בימי שישי אחר הצהריים, מנקה את ה-16-M המקוצר שלו, לבוש בבוקסרים ובגופייה, יושב שם בשמש, מעשן...

קוֹפִּי ופֵּייסְט

יואב רוזן

11 דק'

ישראל

1. חודש לפני יום העצמאות, 2048 המדען הראשי של מכון וייצמן נשם עמוק, והפעיל את המתג הסודי בגב של ההיטלר. ההיטלר מיצמץ. ושוב מיצמץ. ואז פקח את עיניו והביט בסובבים. אחרי שניה של שקט הוא אמר,...

עוד סיפור אהבה

עוזי וייל

11 דק'

ישראל|ראה"ב

מוקדם יותר התפוצץ צינור של מכל מים על הגג ומים התחילו לזרום. עכשיו אנחנו יושבים סביב שולחן האוכל בסלון שלי, שותים שַמפּאל ואוכלים טוסט מֶלבָּה עם חומוס. שתי מאפרות גדולות, אחת מזכוכית, השנייה מקרמיקה שחורה, מלאות...

דירות א'

מרים סיון

17 דק'

ישראל

באין לנו דימוי אחר אנו פונים אל רגע הבריאה. הצורה המתפרצת ממבוכת החומר. לא, לא מן המבוכה, מן האדישות לַהֱיוֹת. הפעם אני מוכן, הפעם הזאת התכוננתי. מרוצת הלילה שכבתי ער ושחזרתי במחשבתי את השלבים. לא לבזבז...

ישמעאל

שמעון אדף

7 דק'

ישראל

התקופה המעצבת של חיי נמתחה לאמצע שנות העשרים, ויותר מכל צרה אפיין אותה אי נחת. משברי זהות ומרידות היו אצלי מינוריים, לצאת ידי חובה כמעט, עד מהרה הכרתי בסדר הקיים. אבל אי נחת היה גם היה;...

שפת תהום

יונתן פיין

29 דק'

ישראל

"הוא דיבר איתך?" "שתק עד צומת בילו." "ואז?" "ואז האט והראה את המרכז המסחרי המכוער שבונים שם." "טוב, כל זה הגיע לו בהפתעה, את יודעת." אבא חוזר עם תפוז ביד ומגלגל אותו על השיש, אימא תופסת,...

קוצים

שרון הורודי

13 דק'

ישראל

שלג קל ירד על בִּילְבָּאוֹ. ישבנו שם מתחת למוזיאון גוגנהיים וחיכינו לפתיחה. כמה מטרים מאיתנו עמד האדריכל הנודע פרנק גֶרִי והתבונן בעיון במבנה המפואר שתכנן ושהקנה לו תהילת עולם. השלג חבט בלי קול ביריעות הטיטניום והיה נדמה...

טיטניום

דרור בורשטיין

8 דק'

ישראל

פרנצ'סקה, אישה צעירה וארוכת רגליים שפס כחול מפלג לשניים את רעמת השיער האדמוני שלה, חוצה את הגן בצעדים מהירים. היא דורכת על עלי השלכת הנערמים על השביל והם משמיעים קול פצפוץ נעים, ומריחה ריח עז של...

אויבת סיפור האהבה

עלמה גניהר

17 דק'

ישראל

גילה היתה נערה חמודה, קצת עגלגלה, וכשהיתה צוחקת צחקה עד דמעות, ואילו האנזי היתה נערה חמודה ודקה וגם מחייכת דקות. שתיהן היו פורחות בלילות הריקודים, גילה רקדה עם כל מי שידע להצחיק והאנזי בכל יופיה ולמרות...

גילה

ס. יזהר

13 דק'

ישראל

החומרים המרכיבים מחזירי חלומות יואל ינצור לעולם את היום שבו פגש לראשונה את מוריס סדובסקי. בעודו יושב בסלון שקירותיו מעוטרים להתפקע בציורי שמן ססגוניים, נראה מוריס כשגריר מעולמות אחרים: גברבר גבה קומה ונאה, חלק עור ומשומן...

בית הכרם. ירושלים, 1985

ניר ברעם

21 דק'

ישראל

היא כל-כך שמחה שהחתונה הסתיימה. המכונית הלא-מקושטת עצרה מול המלון בקצה הטיילת. הם יצאו והוא התחבק לשלום עם החבר הכי טוב שלו, שנָהג. היא שקלה אם לירוק על החבר שלו, שהציק לה כל החתונה, והחליטה שזה...

דבש

ליאת אלקיים

12 דק'

ישראל

את זה בלה אהבה, לנסוע בעיר הישֵנה הכבויה כולה, חוץ מכמה חלונות בוערים, ובחוץ החושך דק וניתן למישוש. הפעם היתה פטורה לחלוטין מאשמה, אף שהשאירה מאחור את שתי התינוקות שלה. היא ידעה שמעולם לא היתה מגיעה...

נערות הפרובינציה העצובות והשאפתניות

נורית זרחי

18 דק'

ישראל

אצל אותם הקרונות[עגלות] הפשוטים, הארוכים ומכוסים קמח, שהיו ניצבים תדיר לבטלה בטבורה של אותה הכיכר המרוּוָחה והמיותמה שבצד השוֹסיי[דרך] הכרסני, הנטוש במקצת כלפי חמה של אביב, אותם, שסוסיהם המדולדלים והקטנים היו נראים מרחוק כתפוסים בחלומות קופאים...

קטטה

אורי ניסן גנסין

17 דק'

ישראל

יותר לא היה אפשר להרשות לכתם להמשיך להתפשט על הקיר. שולחן־הכתיבה שלי צמוד לקיר הזה, ועיני שהביטו בו היו קרובות מדי אל הכתם. לא הצלחתי להבחין אם הלך והתרחב ממש בכל יום, אבל בסופי־שבוע, בסיכום של...

קְסַנְטִינִי, הילד האחרון של המאה

סמי ברדוגו

20 דק'

ישראל

הארכיטקט הגיע באחד הימים לשוטט בגן שיצר בסמוך לכיכר הסמוכה לתאטרון. הוא חבש מגבעת צהובה ולבש מקטורן צהוב מאריג פשתן, שזרוּעוֹת בו משבצות בצהוב עמוק יותר, ולצווארו קשר צעיף כותנה בצהוב-חמנית ומכנסי הקורדרוי שלו היו צהובים...

ארכיטקט בכיכר

עדי שורק

5 דק'

ישראל

ביום כניסת הצבא הסיני בא אחי לגור אצלנו. הוא הגיע מיד אחרי הכניעה ומסירת ירושלים בידיהם. למעשה היתה זאת רק כניעה רשמית, כי הצבא שלנו לא נלחם כלל אחרי יציאת בעלות-הברית. לא היה כל טעם להילחם,...

הסינים

אורי אורלב

15 דק'

ישראל

בועז קרא לעבר צ'יקו: "ראיתי כאלה בגולן, מחכים שיבוא אוויר חם כדי שיוכלו לעוף, להיות ציפורים". הוא היה שרוע על הספה, צופה בתכנית טלוויזיה על נדידת חיות. נשרים חגו והתרוממו מעל קניון שערפל סגלגל אטם אותו....

סרגוסה בברלין

יפתח אלוני

8 דק'

ישראל

בשנת 1999 עבר אבא שלי להתגורר בדירת סטודיו עם נוף לים במלון הדירות "קולוני ביץ'" שעל טיילת בת-ים. הוא עבר לשם כדי להתנתק מהסחות הדעת שהטרידו את מנוחתו ברמת אביב, ולהתמסר לכתיבת הרומן שלו, רומן על...

רשימות מן הגנזך העירוני

יונתן רז פורטוגלי

16 דק'

ישראל

פול נימורו היה יפני. הוא היה יפני לפני כל דבר אחר, אם כי היה גם דברים רבים אחרים, והוא העריך בעצמו את אותן התכונות שידע שקיבל בירושה – הדיוק, המשמעת העצמית ואתם, אולי נראה פחות לעין...

דיונה

דורית פלג

13 דק'

ישראל

אני עומד מול שער הכניסה לחצר בית האבות. כבר עמדתי כאן לפני שעתיים, אבל לא נכנסתי. מצאתי לי בית קפה באחד הרחובות הסמוכים, ורק אחרי שלוש כוסות קפה, ארוחת בוקר מפוקפקת ויותר מדי סיגריות נעמדתי שוב...

בית אבות לגיבורי מלחמה, ורשה

איתמר אורלב

10 דק'

ישראל

הַלֵּב, אִלּוּ מְסֻגָּל לַחְשֹׁב הָיָה פּוֹסֵק מִלֶּכֶת, חָשַׁבְתִּי כְּשֶׁנִּכְנַסְתִּי לַמּוֹעֲדוֹן הַשָּׁחוֹר הַזֶּה. אֲנָשִׁים צְמוּדִים לַקִּירוֹת, נִגְרָרִים לְמַטָּה בָּאוֹרוֹת וְחוֹזְרִים לְעֶמְדָּתָם הַקְּבוּעָה, מוּזִיקָה עֲנָקִית מַבְקִיעָה בּוּם-בּוּם-בּוּם וּמַבְרִיגָה אוֹתִי מַטָּה, מַעְלָה, אֲנִי הוֹלֶכֶת לְבָּר אָרֹךְ. אֵיפֹה אָחִי לַעֲזָאזֵל?...

ריצ'רד ניקסון, אמא שלי

תהל פרוש

4 דק'