ספרייה | פרויקט הסיפור הקצר

ישראל

החוּצָן לא היה ירוק ולא היו לו אנטנות על הראש. הוא נראה כמו אדם רגיל אם כי בערך ברבע גודל. למעשה, בשפמו האפור הקצוץ ומבטו העגום היה דומה יותר מכל לצוּבֶּרי, רואה החשבון של אבא ז"ל,...

חוצן

זאב סמילנסקי

8 דק'

ישראל

אני לא זוכרת מתי התחלתי לרשום את הפתקים הקטנים שהחבאתי אחר כך בפינות נסתרות ברחבי הדירה. זה לא היה המון זמן לפני כן, כי עדיין הייתי קטנה וברור שהייתי צריכה קודם ללמוד לכתוב. אבל אני זוכרת...

חמניות

מיכל יערה כרמי

3 דק'

ישראל

בדממת הלילה, באפלת חדר נעוריך, דביק ומריח מזרע, אתה שומע את צעדיה הכבדים של אמך. דלת חדר השירותים הסמוכה לחדרך משמיעה חריקה עמומה. אתה מזהה את תחילתו של הרחש המוכר, קילוח דק ולא רציף של שתן....

כבודו

שי אספריל

25 דק'

ישראל

כולם מקשיבים בדריכות לקול הצעדים הלא מוכרים במסדרון, מנסים לנחש מי תורן הערב. מיהו האבא המסכן שאמור לאכוף את כיבוי האורות לאחר שכל ההורים השכיבו אותנו לישון ועזבו."אבא חדש," לוחש יודה וכולם תוהים בוודאי איזה אויב...

מגני שמש

יריב ספיר

2 דק'

ישראל

בית הספר שלנו היה קרוי על שם זויה קוֹסמוֹדֶמְיָאנְסְקָיה, האישה הראשונה שקיבלה את עיטור "גיבור ברית המועצות". לכן כל הזמן הרצו לנו על חייה: מה זויה למדה, אילו ספרים היא קראה, אילו חיבורים היא כתבה –...

זויה

אליס ביאלסקי

33 דק'

ישראל

למרות שאהבתי שירה והתעניינתי בה, על אבו סלמא שמעתי לראשונה רק לאחר שסיימתי את לימודי התיכון בחיפא. אני נזכר בכאב איך נהגתי לחלוף על פני ביתו מדי יום במשך ארבע שנים רצופות, מבלי שאעלה על הדעת...

מפתחות

סלמאן נאטור

7 דק'

ישראל

בלילה שלפני האשפוז האחרון שוב פקד את שחר החלום על אנשי האבן. כמו תמיד היא התעוררה ברגע שלא יכלה לשאת באימה. היא פקחה עיניים והתרוממה. לבה הלם בפראות וזיעה קרה שטפה את פניה. היא לא הספיקה...

דחפים

ניר יהודאי

26 דק'

עוף לארוחת בוקר, עוף לארוחת ערב, עוף לארוחת צהריים

ישראל

"סוניה, כמה אפשר? כמה שמלות קצרות בדוגמת אפונים את צריכה?" "סוניה, התפללת כבר?" "סוניה, איך אפשר לשמוע את הפאשיסטים האלה?" "סוניה, כבר קראת את שלום עליכם?" "סוניה, מה את אוכלת? זה לא כשר!" "סבתא, אני אוהבת...

עוף לארוחת בוקר, עוף לארוחת ערב, עוף לארוחת צהריים

טאשה קארלוקה

8 דק'

ישראל

סוֹרְן קִירְקֵגוֹר הָיָה סְטוּדֵנְט צָעִיר בָּעִיר קוֹפֶּנְהָגֶן שֶׁבְּדֶנְמַרְק בַּמֵּאָה הַתְּשַׁע-עֶשְׂרֵה. הוּא נֶהֱנָה מֵהַלִּמּוּדִים בָּאוּנִיבֶרְסִיטָה, אֲבָל חָשׁ שֶׁמַּשֶּׁהוּ חָסֵר בָּהֶם; הַמַּרְצִים לִמְּדוּ אֶת דֵּעוֹתֵיהֶם שֶׁל הוֹגִים מִלִּפְנֵי מְאוֹת שָׁנִים וּמִיְּנוּ אֶת הַהוֹגִים לְפִי אֱמוּנוֹתֵיהֶם הַשּׁוֹנוֹת בַּאֲשֶׁר לְמַשְׁמָעוּתוֹ...

סוֹרן קִירְקֵגוֹר מבלבל את העיר

תום בייקין-אוחיון

5 דק'

ישראל

יִתָּכֵן שֶׁיֵּשׁ לָכֶם הַרְבֵּה חֲבֵרִים, וְאוּלַי יֵשׁ לָכֶם רַק חָבֵר אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם. יִתָּכֵן שֶׁהַחֲבֵרִים שֶׁלָּכֶם הֵם יְלָדִים אוֹ מְבֻגָּרִים, וְאוּלַי הַחֲבֵרִים שֶׁלָּכֶם הֵם כֶּלֶב אוֹ חָתוּל אוֹ חַיָּה אַחֶרֶת. כֵּן, כָּל זֶה בְּהֶחְלֵט יִתָּכֵן, אֲבָל...

הסבא והסביון

ינץ לוי

2 דק'

כוּנְפוּסֶה הנוראה או: איך מבדילים בין חיות לא מזיקות לשדים מזיקים מאוד

ישראל

לִפְנֵי הַרְבֵּה שָׁנִים, כְּשֶׁעוֹד לֹא הָיוּ פֹּה כְּבִישִׁים מְהִירִים וּמִנְהֲרוֹת הַכַּרְמֶל וְקִדּוּחַ הַגָּז, חָיוּ פֹּה בְּנֵי אָדָם וּלְצִדָּם חָיוּ שֵׁדִים. הַיּוֹם זֶה נִשְׁמָע מוּזָר, אֲבָל אָז זֶה הָיָה דָּבָר מְאוֹד טִבְעִי וְיָדוּעַ, שֶׁכְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ בְּנֵי אָדָם,...

כוּנְפוּסֶה הנוראה או: איך מבדילים בין חיות לא מזיקות לשדים מזיקים מאוד

תמר הוכשטטר

5 דק'

ישראל

יום אחד, כשהייתי בן תשע או עשר, שלח אותי דודי עם הדואר של חנות ההלבשה שלו ושל אבי בעיר התחתית של חיפה. אני לא בטוח אם זה היה רעיון שלי, או רעיון שלו שאלך לבד, ללא...

זכרונות מחיפה

מתי שמואלוף

4 דק'

ישראל

בַּת בַּהְמַן, הִיא הֹמָאי הַמַּלְכָּה, נָחֲלָה נִצְחוֹנוֹת, הַצְלָחָה. לֹא רָצְתָה הִיא שֶׁבְּנָהּ עוֹד יִמְלֹךְ בִּמְקוֹמָהּ. אֶת הַבֵּן עַל הַמַּיִם שִׁלְּחָה. זוּג כּוֹבְסִים אָז מָשָׁה מִן הַפְּרָת אֶת הַבֵּן, שֶׁגָּדַל לִבְלִי חָת. הֵם קָרְאוּ שְׁמוֹ דָּארָאבּ....

דָארָאבּ בתיבה

תמר עילם גינדין

8 דק'

ישראל

יש מי שממציאים את השקרים ויש מי שמאמינים להם בעולם אידיאלי היה ג'רי פורש את הכנפיים שלו ועף משם. מאז שהוא זוכר את עצמו הוא הרגיש אותן והרגיש שהן תפורות לעמוד השדרה מתחת לעור, ושיום אחד...

המתנה

יפתח אלוני

6 דק'

ישראל

לילה ירד על מפקדת הצבא. חושך כיסה כמו ברזנט לח את מגורי השומרים. צל אדם נפל מחלון הקומה העליונה של משרד הביטחון, כמו ציפור גדולה, נמוג והטריד בנוחו ובהיעלמו רק את יאיר. כמו רוצח מעבר לפינה,...

מנינגיטיס

יצחק לאור

24 דק'

ישראל

1.עזיז החדר הקטן שלנו במוטל 6 מריח כמו סקס מדכא שמישהו ניסה לקרצף בהרבה אקונומיקה. גרשון ואני מתיישבים על המיטה ומתחילים לחשב חישובים על מפית. רושמים את כל סכומי הכסף שיש ברשותנו, כולל כספים שאנו אמורים...

שלושה גברים באמריקה

ג׳וליה פרמנטו

30 דק'

ישראל

אִיסִיס הָאֵלָה הָיְתָה חֲזָקָה כִּמְעַט כְּמוֹ סַבָּא שֶׁלָּהּ, שֶׁהָיָה אֵל הַשֶּׁמֶשׁ וְרֹאשׁ הָאֵלִים. שְׁמוֹ הָיָה "רַע" (בְּמִצְרִית זֶה לֹא נִשְׁמָע כָּל כָּךְ נוֹרָא), וּלְמַזָּלוֹ הָרַב, הָיוּ לֹו עוֹד כַּמָּה שֵׁמוֹת. הָיוּ לוֹ שֵׁם שֶׁל בֹּקֶר, שֵׁם...

איסיס – ספורה של אלה קוסמת ומכשפת

שהם סמיט

10 דק'

ישראל

"אדוֹנִי, יֵשׁ לִי מַשֶּׁהוּ בִּשְׁבִילְךָ." מַר זוּם הִפְנָה אֶת מַבָּטוֹ וְהִסְתַּכֵּל סָבִיב. בֵּין הַכְּבִישִׁים, הַמְּכוֹנִיּוֹת וְהָאֲנָשִׁים עָצַר שְׁלִיחַ הַדֹּאַר וְהוֹשִׁיט לְמַר זוּם חֲבִילָה. "לָמָּה דַּוְקָא לִי?" אָמַר מַר זוּם, שֶׁמִּהֵר מְאוֹד לְהַגִּיעַ לַמִּשְׂרָד. "כִּי כָּל אֶחָד...

להתראות באנטארקטיקה

נורית זרחי

4 דק'

ישראל

לא הגעתי לחרפת רעב, אם כי גם זו שאלה של ניסוח – כי ביתי נראה כמו חורבה, חלונות עקורים, מטח יריות על כורסת הסלון, קיר סדוק, מטבח רעוע, ארונות מתפרקים, רהיטים שמזמן איבדו עצמם לדעת –...

אלף שקל לסיפור

אורלי קסטל-בלום

5 דק'

ישראל

דוד לוגסי, אני חושב, אף פעם לא ידע כמה באמת הוא אוהב את הכותל, עד שלא ראה אותו מפורק לחלוטין, אבן על אבן על אבן, ומועמס בערימות על שלושים משאיות של חברת ההובלות והשיפוצים שלו, ׳א״א...

האיש שהעביר את הכותל המערבי

עוזי וייל

15 דק'

ישראל

אני זוכר איך צמחו השדיים שלי. הייתי מחזיק אותם בשתי ידיים, לוחץ אותם מול הראי, מסתכל עליהם מכל כיוון אפשרי. הייתי בודק את הצבע של הפְּטמות, את ההתחלות של השֹערות. מבחוץ נהיו בהם שקעים קטנים וקמטים,...

שדיים

יואב כ"ץ

27 דק'

ישראל

מִי זוֹ חוּמִית? מַה קָרָה לָהּ, וְאֵיךְ הָיָה כָּל הַדָּבָר? הִנֵּה, שְׁמַע. בְּכָל יוֹם שִׁשִּׁי הָיוּ זְאֵבֵי וְאַבָּא הוֹלְכִים אֶל תַּחֲנַת הָרַכֶּבֶת. וּפַעַם כְּשֶׁהָיוּ בְּדֶרֶךְ הֶעָפָר, אֵצֶל הַתְּעָלָה, קָרָה דָּבָר. מַשָּׂאִית עֲמוּסַת שַׂקִּים עַד מְרוֹם סֻלְּמוֹתֶיהָ...

עלילות חוּמִית

ס. יזהר

11 דק'

ישראל

כשאני נזכרת בזה בא לי לקבור את עצמי. עכשיו בא לי לקבור את עצמי, אז אני נזכרת בזה. מישהו נתן לי פעם איזה כדור כחול, אלוהים, איזו הרגשה זו היתה. הוא אמר לי תבלעי את זה...

כדור כחול

אורלי קסטל-בלום

2 דק'

ישראל

בתחילת החורף חלה אבי, ימים רבים שכב במיטה. דלת חדרו היתה סגורה תמיד והיינו מתהלכים בבית על קצות האצבעות, כדי שלא נפריע את מנוחתו. אנשים רבים פקדו את ביתנו לשאול לשלום אבי, אבל אמי אסרה עליהם...

אחרי ט"ו בשבט

רות אלמוג

5 דק'