מתי הפכתי ללסבית

עמית גביש

ערב ראשון שאת לסבית

וּכְמוֹ מַצָּבֵךְ הַשָּׁפוּף 

בִּלִּיתְ אוֹתוֹ עַל מִזְרָן לְלֹא מִסְגֶּרֶת.

 

חִלַּצְתְּ אֵיבָרִים מִתּוֹךְ בֶּגֶד 

הָיָה בָּךְ שֶׁקֶט תּוֹקְפָנִי

שֶׁלֹּא לְהָעִיר אֲבָל כֵּן לִצְרֹם  

לַחְדֹּר לִמְנוּחַת יְשָׁרִים.

 

חִלַּלְנוּ אֶת כְּבוֹד הַמָּקוֹם 

עָבַרְנוּ עַל רֹב הַחֻקִּים 

רֵיחַ הָאֹרֶן חִלְחֵל לַחֲזֵה

נַעַץ בִּי אוֹת חָדָשׁ.

 

כל האמת על: ערב ראשון שאת לסבית

*עַכְשָׁו נִשְׁתַּדֵּל לְדַיֵּק

שָׁכַבְנוּ שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בְּלִי לִשְׁכַּב

לֹא הָיָה בִּי הָאֹמֶץ לְהִתְהַפֵּךְ אֵלֶיהָ

. . .

הַלֵּב נִצְמַת אֶל הַגַּב

הַגַּב אֶל לֵב הָעוֹלָם

הָעוֹלָם מָשַׁךְ אוֹתִי מַטָּה

אֶל הַלִּבָּה בַּכָּח הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁיָּדַעְתִּי

שֶׁל הַבּוּשָׁה שֶׁל הַסָּפֵק וְשֶׁל נְמִיכוּת הַקּוֹמָה

כִּי מֵרֹב שֶׁהָיְתָה לִי גְּדוֹלָה הִיא הָיְתָה מְאַיֶּמֶת

לֹא יְכֹלְתִּי לִלְכֹּד אוֹתָהּ שֶׁמֶשׁ.

 

וְלֹא הָיְתָה לִי מִדָּה אוֹ תְּחוּשָׁה שֶׁל הֱיוֹת נֶאֱהֶבֶת

עוֹד לֹא אָחֲזוּ בִּי, יָדַי הָיוּ רֵיקוֹת, כָּל טוּב נָפַל מֵהֶן

כִּי הָיָה בָּהֶן חוֹר עַל חוֹר.

רוּחַ אָסַפָנִי בְּכֹחַ חָזָק וּמְנַחֵם

וַאֲנִי הַפְּתַיָּה הִטַּלְטַלְתִּי בֵּין שְׁאֵלוֹת

כְּמוֹ אֵיךְ מְכַבִּים אֶת הָאוֹר.

. . .

 

בְּהֵעָדֵר מְבֻגָּר מְשׂוֹחֵחַ הָרַדְיוֹ דָּלָק מִדֵּי לַיְלָה,

וְהִרְדִּים אוֹתִי שֶׁעֲדַיִן פָּחַדְתִּי לִישׁוֹן לְבַד

אֲנִי אָסַפְתִּי מִלִּים עַל אַהֲבָה כְּמוֹ

אוֹסֵף בּוּלִים מֻקְפָּד גָּזַרְתִּי מִתּוֹךְ הַשּׁוּרוֹת וְהִשְׁרֵיתִי בְּמַיִם

 

. . .

אַתְּ עוֹד רֶגַע אִמָּא

וְחָזֵךְ יַהֲפֹךְ שִׁמּוּשִׁי וְכָבֵד

וְלֹא רַק צָרוּב בְּמֹחִי נַעֲרִי

נוֹזֵל חַם וְדָחוּס בְּתוֹךְ מֶשִׁי

שֶׁנָּגַעְתִּי בּוֹ פַּעַם אַחַת וְנִכְוֵיתִי.

 

הצעה אחרונה: בבוקר ההוא הפכת ללסבית

כְּשֶׁהַחֶ'בְרֶה הִתְגַּדְּרוּ סְבִיבֵךְ

"בַּת-בֵּן! בַּת-בֵּן! בַּת-בֵּן!"

כַּדּוּר הַסְּפוֹג הוּטַח מֵעֵבֶר אֶל עֵבֶר

כְּמוֹ לִבֵּךְ, כְּמוֹ כְּבוֹדֵךְ.

 

הֵם הֶעֱנִישׁוּ אוֹתָךְ כֵּיוָן שֶׁהָיִית זָרָה,

אַךְ דָּרַשְׁתְּ לִהְיוֹת כְּמוֹתָם בַּמִּגְרָשׁ.

 

הַמּוֹרָה הַטּוֹבָה הָיְתָה תּוֹרָנִית בְּאוֹתָהּ הַפְסָקָה

וְהֵסִיטָה מַבָּט, הִיא זוֹכֶרֶת הַכֹּל אַחֶרֶת,

צְחוֹק יְלָדִים, שַׁעֲשׁוּעַ שֶׁאֵין בּוֹ פְּגָם.

 

כָּכָה,

דַּוְקָא הָרֶגַע בּוֹ לֹא בָּחַרְתְּ, הוּא הָרֶגַע בּוֹ נִהְיֵית.

סוף דבר: לסבית

 

אִמָּא זוֹכֶרֶת? בָּאוֹטוֹ הָאָדֹם, בְּדִיּוּק כְּשֶׁעָמַדְתְּ לִפְנוֹת שְׂמֹאלָהּ,

עוֹד לֹא הָיִיתִי נִפְרֶדֶת מִמֵּךְ, הִקְפַּצְתְּ אוֹתִי לַצּוֹפִים.

הָאוֹטוֹ הָיָה פָּח דַּק, בֵּינֵינוּ הִרְקִיב גַּלְעִין אֲפַרְסֵק, כֶּתֶר אֲפַרְסְמוֹן,

דּוּ"חַ דָּהוּי טָחוּב לְתוֹךְ כּוֹס סְפוּגָה קָפֶה, כָּל הָעוֹלָם שֶׁלָּךְ.

 

הֶחְלַפְנוּ רַק כַּמָּה מִלִּים בּוֹדְדוֹת, וְתֶכֶף בָּרַחְתִּי,

הִשְׁאַרְתִּי אוֹתָךְ לִבְעוֹר, שָׁלוֹשׁ שָׁנִים לֹא שַׁבְתִּי,

אַתְּ לֹא סָלַחְתְּ לִי, אֲנִי לֹא סָלַחְתִּי.

 

…..

יָכֹלְתִּי לִהְיוֹת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁאֲנַחְנוּ אוֹמְרִים עַכְשָׁו,

אֲבָל אֲנִי לֶסְבִּית. לֶסְבִּית בּוּצָ'הּ עִם קוּקוּ קָטָן.

לֶסְבִּית. מִילָה קָשָׁה, לֹא זוֹרֶמֶת

נוֹחֶתֶת כָּבֵד, נִתְקַעַת בַּגָּרוֹן שֶׁלָּךְ.

 

גַּם הַיּוֹם בַּסָּלוֹן אֲנַחְנוּ עוֹבְרִים לְאַנְגְּלִית כְּשֶׁמְּדַבְּרִים עַל זֶה

גיי.                           מָלֵא מִלִּים נְמַסּוֹת כְּמוֹ עוּגִיּוֹת בַּתֶּה

אֲבָל לֶסְבִּית הִיא הַבֹּטֶן שֶׁאִם לֹא תִּלְעֲסִי אַתְּ עֲלוּלָה לְהֵחָנֵק.

דימוי: עמית גביש

דילוג לתוכן