אני עדיין בעונש. כשאני מציצה מבעד לדלת הסגורה למחצה של חדרי אני שומעת את רחש קולותיהם דרך הפיר של המדרגות. אמי בוכה חרש, אבי מעלה את הטון כשהוא מדבר על בית החולים השוויצרי שבו המליץ לו...
חוויית מפגשו עם ד"ר הנדל חרצה תלמים בשדה זכרונו. הוא ארך לא יותר משלוש דקות, במהלכן נשאל לשמו, לגילו, לכתובתו ולעיסוקו. הושטה לעברו כף יד מגויידת, עטורת פיגמנטציה. בין אגודל, אצבע ואמה נשתרבב לו פתק ריבועי...
הילד ושתי הילדות פילסו להם דרך בין המכוניות החונות. הם לא ידעו לאן בדיוק הם הולכים, הם לא היו כאן מעולם, הם חדשים במדינה הזאת, הם חדשים לשפה הזאת, אבל ידעו שהבוקר נוסעים ליער, וברגע שאבא...
כבר תקופה שאני בדוּדה לבית משפט. להזיע ממתח תחת אור פלורסנט ולהריח את הקירות העבשים. להרגיש שיש סדר לעולם ושמלאכת הצדק נעשית בידי אדם ולא רק בידי אלוהים. ובכל זאת אותו אלוהים הרים לי לווֹלה מהשמים;...
שמי אָסִר, ואני ממש לא קטן – אני בן שש! אני גדול ממַלִיכַּה, בת הדודה שלי, בשנה שלמה. לפני רגע התחבאנו מאחורי הווילון. ברור שאנחנו אוהבים להיעלם מעיני המבוגרים. מהמסתור שלנו שמענו את אמא שלי אומרת...
מעשה בברוריה, שפעם אחת לגלגה על שאמרו חכמים "נשים דעתן קלות עליהן". אמר לה בעלה: חייך סופך להודות לדבריהם וציווה לאחד מתלמידיו לנסותה לדבר עבירה, והפציר בה ימים רבים עד שנתרצתה, וכשנודע לה חנקה עצמה וגלה...
היא יושבת על הספה בחדר המגורים שלה ושומעת את הציפורים. הן מצייצות ומצפצפות מנגינות מגוונות כל כך וכשהיא עוצמת את עיניה, לכמה רגעים אפשר לשכוח את העיר שמסביב לדירה. הציפורים מפיקות ציוצים גבוהים וציוצים נמוכים, קצרים...
יצאתי מהספרייה מאוכזבת. הילד שהזמנתי עדיין לא הגיע. הספרנית התנצלה ואמרה שנכון, זה באמת לא בסדר, אנשים לא תמיד מחזירים את הילדים בזמן אבל ברגע שהוא יגיע היא תודיע לי, אני הראשונה ברשימת ההמתנה שלו. אז...
בואו נעשה אורגיה. בואו נשכור אוטובוס ענק וניסע מאילת לתל אביב הלוך ושוב שבוע רצוף נעשה קריוקי בעירום נשתה-נאכל-נקיא וחוזר חלילה, אולי יהיו סמים. בוא רק אתה ואני נלך למסעדה נאכל את כל הראמן נשתה את...
הפעם הראשונה שנולדתי הייתה בגיל שנתיים-שלוש יחד עם הזיכרון הראשון שלי; אני עומד בסלון, מביט בהורי אוכלים ארוחת ערב ואומר "אבא". הדגש היה על המילה. היא לא הייתה מכוונת לשום מקום. זה היה פשוט אימון של...
כתבו יפה כבר לפני ששנות העשרים של חייך הן המעבה, הסבך, הג׳ונגל שמעצב אותך. הן מעצבות אותך כמו שקיר מעצב אותך, כשאת מוטחת נגדו שוב ושוב: כנגד רצונך, ובאלימות. הן מותירות בך סימנים כחולים, בטח. אלה...
1 המייל האוניברסיטאי הדגיש שהטיול ללפלנד אינו מתחייב על הצפייה בזוהר הצפוני. התנאים להתכנותו לא תלויים בהם ואי אפשר לדעת מה יהיה מצב השמיים בשבוע המיועד. נועם ואני חזרנו על זה בפני המשפחות והחברים, אבל התגובות...
גרנו קרוב מאוד למגרשי ספורט גדולים. גם היום, כשאני מספרת לאנשים איפה גדלתי, רבים משיבים שהם זוכרים את השכונה מזמנים שבהם מערכת החינוך ניתבה אותם בטעות לאתלטיקה קלה. "לא באמת הייתי טוב בזה", הם אומרים, "אבל...
אם את מקבלת את ההודעה, הצעד הראשון הוא להתקשר לחברת הסלולר לנתק את הטלפון. המוקדנית בוודאי תתנגד. במקרה כזה, התעקשי. אמרי שאת לקוחה ותיקה ושההתנתקות היא חלק מהשירות המקצועי שאת דורשת לקבל מהחברה – גם אם...
שלום נועה'לה. אני שמחה שאת באה לבקר אותי, את סבתא זקנה שלך. לא, מיין קינד, אני לא כועסת. אני יודעת שאת ילדה טובה, ולילדה בת ארבע-עשרה יש הרבה דברים אחרים לעשות, ובעיקר לך, שאת מנגנת כל...
קשה להסביר את טבעו האמיתי של המסע שהיא מתכננת. לאחר מחשבה מרובה החליטה לומר באגביות, שלכבוד יום הולדת ארבעים היא תצא לטיול שורשים בעקבות פרויד. זיגמונד פרויד. הניסוח הנבחר עורר תגובה מחויכת בשולחן יום ההולדת שלה,...
אבא שלי רצה שארשם לתיכון 'אליאנס' ברמת אביב כדי שאדע צרפתית ואוכל ללמוד מדיצינה, המקצוע הכי יפה בעולם, בעיר הכי יפה בעולם. שאשב לי במונמרטר בסתיו פריזאי, עם צעיף ירוק ואבסינת, ואגור בעליית גג בבית עם...
שתי בשורות: 1. היום אני הולך לדבר עם אשתי, אחרי שנתיים שלא דיברתי איתה. 2. אשתי מתה. היא נפטרה לפני שנתיים, בנסיבות משונות. היום יום החופש שלי וה"פגישה" אמורה להתקיים רק בערב, כך שאנצל את הזמן...
עתליה ואני החלפנו מבטים בינינו ומשם אל רצפת הגוּמִידָם השקופה אליה התנקז הדם שנזל לתוך בועות ג'ל. קולו של צופר הערפל נשמע ברחבי אֶרֶץ, קורא לזקנות להתייצב במזח שבנמל לקראת יציאתן למסע הנדידה אל דילמוּן ....
בבוקר הרופאה שלי ניסתה לרצוח אותי. הגעתי למרפאה מוקדם מאוד, ובכל זאת חיכיתי חצי שעה בחוץ עם עוד שלושה קשישים שרבו בלהט על הזכות הנובעת מתוך דחיפות להיכנס ללא תור לאחות. התלונות שלי היו רגילות למרות...
אחר-כך סיפר לגיבנת את הסיפור על האישה השרופה. "זה סיפור יפה," – התרברב החלפן, "זה סיפור שלא סופר עוד," הצטחקק בקול רם. היא לא ידעה מה לומר. "אם לא תירגעי, נשכנית, תביני מאוחר מדי." אמר החלפן...
"גם למתים מגיע לחיות." היה כתוב על הצמיד שקיבלנו בכניסה. הוא היה בצבע אדום וכיתוב לבן. דני, חבר ילדות שלי מהימים בירושלים, התעקש לשמור אותו בכיס ודאג להגיד בגאווה; ׳׳על גופתי המתה אלבש אדום. רק ביתר.׳׳...
את זוכרת, בצורה מאוד חדה וברורה את זוכרת, איך כרכת את הרגליים שלך סביב הראש של הגבר הזה ואיך התיישבת עמוק בתוך הפה שלו. עוד את זוכרת איך רגע אחרי, הנשמה שלך כבר התנתקה מהגוף וריחפה...
עלי חטאי אני מודיע, עלי זדוני אתוודה. אשם אנוכי, אחראי אנוכי, אנוכי אנוכי. בי הנגע, בי העוון, חרפתי לא תמחה. והכל בשל מה? בשל גרגר קטן, בוטן מצופה, שבחמדנותי התגלגל לכדי קטסטרופה שאת ממדיה אין לאמוד,...