"איפה הבגדים של ההורים שלך?" שואלת מָארגָה. היא משלבת זרועות וממתינה לתשובה. היא יודעת שאני לא יודע, ושאני צריך שהיא תשאל שאלה אחרת. מעבר לדלת הזכוכית, ההורים שלי רצים ערומים בחצר האחורית. "עוד מעט שש, חאבייר,"...
בפעם הראשונה הוא הלך לדוג עם דני. דייג היה פולחן ועל כן, אחרי המכה, כשמוחו התבהר, נותר טעם הלוואי המטושטש של טקס: הטלת החכה שוב ושוב בעצלתיים, רחש החוט המתגלגל לאטו, קול נקישת סליל הגלגול, הפיתיון...
לפני ששכבתי לישון הייתי סופר את השעות, אחת, שתיים, שלוש, ארבע, חמש, שש, שבע, ומביט בשעון: השעה ארבע. ארבע ועוד שבע זה אחת עשרה, ואחת עשרה פחות שבע זה ארבע, אשן שבע שעות או ליתר דיוק,...
מרירות היא מחלת זִקנה, ואני הזדקנתי מוקדם ועד גיל שלושים ושש כבר פשו גרורותיה בכל איברי גופי. שנאתי את עברי באותה מידה שיראתי את העתיד. ברוב טיפשותי בעבר לא העמקתי בשום ענף אקדמי ובלי משים גזרתי...
פגשתי את הגבר הראשון כשיצאתי מנשף במועדון של ותיקי המלחמות ועשיתי את דרכי הביתה. שני חברי הטובים הוציאו אותי משם. שכחתי שהחברים שלי באו איתי, אבל הם היו שם. ושנאתי שוב את שניהם. שלושתנו יחד הרכבנו...
בילי בא לבקר היא לא יכלה להסתכל עליו, אבל למה בעצם? הוא אף פעם לא הגעיל אותה ככה. נכון, לפעמים היא לא ממש נמשכה אליו, שהרי בילי (כבר הודתה לא פעם בפני חברותיה) לא היה בחור...
אנדֶרס הספיק להגיע לבנק רק ממש לפני הסגירה, אז ברור שהתור היה בלתי נגמר, והוא נתקע מאחורי שתי נשים שהשיחה הקולנית והטיפשית שלהן הכניסה אותו למצב רוח רצחני. בין כה אף פעם לא היה לו מצב...