ספרייה | פרויקט הסיפור הקצר

מקסיקו

כשאנחנו עולים למטוס אנחנו מחייכים בלי לדעת בדיוק למה. האפשרות שאנחנו מתגרים בגורל גורמת לנו להתפתות לאמונות תפלות: החיוך שלנו הוא לא חיוך של שמחה, אלא כישוף נגד אסונות. זה מה שחשבתי כשעליתי על מטוס מַדְחֵף...

איש אמונה

חואן ויורו

4 דק'

ישראל

מתוך ״ראינו לילה״ קבענו להיפגש בתחנת המטרו בַּגְרָטִיאוֹנוֹב כדי ללכת יחד לגוֹרְבּוּשְׁקָה, לשמוע להקת פּאנק מסיביר. גְרוֹמוֹב הסביר איך אזהה אותו: "אני מרכיב משקפיים, הגשר מלופף בחוט ברזל. הממ… ויש לי זקן." "גם אני מרכיבה...

ריקוד הברבורים

אליס ביאלסקי

11 דק'

רוסיה

כאשר נטרק מכסה הצוהר מעל לראשו והתעמעמו קולות האנשים שנשארו למעלה, ירד צ'ארלס דרווין בזהירות במדרגות, ביד אחת אחז במעקה שמירקו ידיים רבות, וביד השנייה לפת פמוט של נר שעווה עבה. כשירד במדרגה החורקת האחרונה, שיחרר...

מוצא המינים

ויקטור פלווין

18 דק'

פרו

אדון פ.ר מוֹנְטֵס שב לביתו כל ערב בשעה תשע. הוא התגורר בדירה מרווחת ברחוב אַרְמֵנְדָארִיז, שהיו לה חלונות גדולים הפונים לכיוון הים הבלתי-נגמר. אחרי שסגר מאחוריו את דלת המעלית, לרוב היה אדון מונטס מניח את התיק...

מלאך ושמו גבריאל

אלונזו קוואטו

7 דק'

הודו

פעם נהגו לומר על הבאר הישנה — באר המים הקרירים קוראים לה — כי לא תיבש לעולם. אבל כיום היא חתומה ומשמשת רק ככיכר תנועה. ברחובות שסביב לבאר נמצאים כמה מרכזי מגורים של בני המעמד הבינוני....

צומת באר המים הקרירים

ארווינד אדיגה

14 דק'

הודו

טארָה היתה שמנה. בעלה הבהיר חד-משמעית שזו פגיעה קשה בתדמיתו ושהוא מתבייש להסתובב כך עם אישה שמתנודדת כמו ברווז בגושים רוטטים של שומן. "אני לא מתנודדת כמו ברווז," היא אמרה, בעלבון. "את כן," אמר אבְּהַאי, ובזה...

שוקולד

מנג'ו קפור

9 דק'

מקסיקו

"רצונך בסיפור אהבותי המטורפות?" (אופנבאך, "סיפורי הופמן") מחיאות הכפיים הסוערות בקושי נגעו בה, קריאות "הבראבו!" החוזרות ונשנות של הקהל העומד מול הבמה – פרצופים שלא יכלה לזהות תחת חום הזרקורים – הגיעו לאוזניה כמלמולים עמוסים,...

מַאֶסטוֹזוֹ

חורחה ווֹלְפִּי

9 דק'

ארה"ב

הכול אמור היה להתחלק בשליש. אני הייתי אמור לקבל שליש על ההדפסה, היא הייתה אמורה לקבל שליש על העריכה, והוא היה אמור לקבל שליש על כתיבת הרומן. היינו אמורים לחלק גם את שכר הסופרים לשלושה. שלושתנו...

1/3 1/3 1/3

ריצ'רד בראוטיגן

6 דק'

צ'ילה

צפיתי בו הולך, עקבתי אחר צעדיו. הילוכו היה שאנן, רגוע. חסר אחריות, אפילו. לא הטריד אותו שהדבר הזה צורח כבר דקות, שעות. יותר מיום. בחנתי את בגדיו. מכנסי קורדרוי כחולים וז'קט ספורטיבי לבן. מתחת, חולצה משובצת....

אזעקת שווא

גונסאלו הרנאנדס

5 דק'

ארה"ב

היא ישבה על כיסא בתספורת קצרה שחשפה את צווארה הדק. רציתי לבכות ולא ידעתי בדיוק למה. לא נכון, בעצם ידעתי למה. היא גרמה לי למחשבות המטרידות שיש לי תמיד כשאני מסתכלת על מישהי שאני רוצה לזיין...

מאיפה יוצא הפיפי שלך

מחבר לא ידוע

6 דק'

צ'ילה

היא היתה דדנית, עם רגליים דקיקות ועיניים כחולות. כך אני אוהב לזכור אותה. אני לא יודע למה התאהבתי בה, אבל התאהבתי כמו משוגע, ובהתחלה, כלומר בימים הראשונים, בשעות הראשונות, הכול הלך בסדר. אחר כך קלרה חזרה...

קלרה

רוברטו בולניו

11 דק'

בריטניה

באחד מיערות ההימלאיה, בצל אלונים מכוסי טחב, רכב השוטר, ושמשו טפף בעקבותיו. "איזה עסק מכוער, בְּהֵר סינג'," אמר השוטר. "היכן הם?" "עסק מכוער בהחלט," אמר בְּהֵר סינג', "ובנוגע להם, אין ספק כי הם נצלים כעת באש חמה...

מבעד לאש

רודיארד קיפלינג

5 דק'

רוסיה

העצים אינם יודעים לדבר ועומדים במקומם, ובכל זאת הם יצורים חיים. הם נושמים. הם צומחים בכל ימי חייהם. אפילו קשישי העצים הענקיים – גם הם צומחים בכל שנה לגובה, כמו ילדים קטנים. על העדרים שומרים רועים,...

צמד אחים

יבגני שוורץ

23 דק'

ארה"ב

רק לעתים רחוקות שוכרים אנשים פשוטים כמו ג'ון וכמוני אחוזה משפחתית לימי הקיץ. וילה בסגנון קולוניאלי, נחלת אבות, הייתי אומרת בית רדוף רוחות ומרקיעה לפסגות של אושר רומנטי – אבל אי אפשר לדרוש מן הגורל יותר...

הטפט הצהוב

שרלוט פרקינס גילמן

24 דק'

ארה"ב

לטוס עם כוכב קולנוע פעמיים ישבתי במטוס ליד אדם מפורסם. הראשון היה ג'ייסון קיד מהניו-ג'רזי נטס. שאלתי אותו למה הוא לא טס במחלקה הראשונה והוא אמר שזה כי הבן דוד שלו עובד ביונייטד. "אז אפילו...

רוי ספייבי

מירנדה ג׳ולי

11 דק'

צרפת

בשיממון, הזמן נתלש מהקיום ונעשה חיצוני לנו. (אמיל צ'וראן) זו היתה התפרצות של אור. זרמים של שמש חורפית, תוקפנית, ניתכו על רצפת הלינוליאום. וחוסר התכלית של הבוהק פצע את עיני הנערות. השמים, כחולים להפליא, הזמינו...

שיממון

סילבן טסון

13 דק'

סרביה

הגיל עושה את שלו: ביתר תכיפות אני מקיץ בלילה ומשהשינה סרה מעלי, הולך אל חדר האמבטיה, מתיישב על דופן האמבט ובוהה בבבואתי הנשקפת בראי. בעבר הייתי משוטט בבית, הולך מחדר לחדר, מדליק ומכבה את הטלוויזיה, פותח...

הפיג'מה

דוד אלבחרי

6 דק'

טאיוואן

"חוש עסקי לא עובר בתורשה," אומרת אמי השכם והערב במין ביקורת סמויה כלפי, ואולי אפילו בקורטוב של צער. אבל לא היה שום מקום להצטער לפני שמלאו לי עשר שנים, שכן מספרים שעד הגיל הזה הייתי דווקא...

הקוסם שעל הגשר

ווּ מינְג-יִי

22 דק'

ארגנטינה

חנה ריטר ואני יושבים משני צדי המיטה הזוגית ומשגיחים על הפצוע. האור הצהוב של עששית הנפט משווה לחדר אווירת רפאים. למרות החלונות הגדולים הפתוחים לרווחה, החום עדיין בלתי נסבל גם באמצע הלילה. אני חש את החולצה...

אשתו של מנהל העבודה

סלבה אלמדה

12 דק'

רוסיה

סאביצקי, מפקד הדיוויזיה השישית, קם בראותו אותי, ואני השתאיתי ליפי גופו הכביר. הוא קם ובארגמן מכנסי הרכיבה שלו, בכובעו האדום כעין הפטל, השמוט לצד ראשו, ובאותות ההצטיינות שעל חזהו חצה את הבקתה לשניים, כדגל החוֹצה את...

האווז הראשון שלי

איסאק באבל

5 דק'

צ'ילה

1. קלאודיו מסדר את האוהל המגולגל ואת שקי השינה בתא המטען של הטנדר שלי. היום יפהפה: שמש ורוח ים קלה שמבשרת נסיעה נעימה. אַמפָּרוֹ, החברה שלי, נכנסת לטנדר ומדליקה את הרדיו. אתה מביא את הקסטות? היא...

מותו של הקנגרו

חואן פבלו רוֺנקוֺנֵה

10 דק'

רוסיה

1 (מפּיוֹטר איבניץ' לאיבן פֶּטרוֹביץ') אדוני רב החסד וידידי היקר מפז, איבן פֶּטרוֹביץ'! זה היום השלישי שאני רודף אחריך, אפשר לומר, ידידי היקר מפז, שהרי עלי לדבר איתך על עניין חיוני ביותר, ואיני פוגש אותך בשום...

רומן בתשעה מכתבים

פיודור דוסטוייבסקי

14 דק'

ישראל

רכבתי באדמות השפלה, פרסות סוסי שילחו אבק יבש אל האוויר. שמש אדומה מודלקת גחנה על קו האופק כמו עין חבולה, דולפת דמעות צהובות ואדומות ומחושים דמויי מוגלה של עננות לבנה. במרחק קבוצת גברים תלתה אוסמה. עצרתי...

האוסמה האחרון

לביא תדהר

27 דק'

ארה"ב

חיילים של צבא הרפובליקה הגדול1 עומדים לאורך פסי הרכבת. אלה חיילים של גנרל דודג', שמשגיחים על המסילה עד שרכבת לינקולן תגיע. אם אני עומדת בזווית הנכונה, השוליים של הכובע שלי הם כמו סכי עיניים ואני לא...

רכבת לינקולן

מורין פ. מקיו

22 דק'