ספרייה | פרויקט הסיפור הקצר

ישראל

הקיץ ההוא היה חם מהרגיל. המאוורר הניע ראשו לשלילה כל היום, ולא עזר. אמה היתה נעולה במקום ההוא, אביה היה בביתו האחר, (היא עדיין לא ידעה עליו) אחיה נסע לקיבוץ בצפון כדי להתנדב לקטיף ולאבד את...

קיץ

אסתי ג. חיים

13 דק'

רוסיה

היה היתה בחורה, בחורה רגילה בלי שום ייחוד, שאיש לא התעניין בה חוץ מאמא שלה. איש לא שם לב אליה ולא העניק לה זרי פרחים במתנה (זרים מאמא ביום הולדת לא נחשבים). הבחורה התרגלה לזה. היא...

כמו פנלופה

לודמילה פטרושבסקיה

16 דק'

הגיבור בעל אלף הפרצופים – פרק מתוך: קפקא בטנג'יר

מרוקו

לפני שנרדם קרא את "הגלגול", הסיפור המפורסם של פרנץ קפקא, וכשהתעורר למחרת בבוקר מצא שגופו התעוות. לא, הוא לא נהפך לשֶרֶץ ענקי כמו גרגור סמסה כי אם נהיה גרסה משובשת מסריחה של עצמו. ואולם באופן כלשהו...

הגיבור בעל אלף הפרצופים – פרק מתוך: קפקא בטנג'יר

מוחמד סעיד אחג'יוג'

3 דק'

עזה

פקחתי את עיניי לָעולם בעיר שאין בה חיים לַילדוּת. פקחתי את עיניי אל שדה קרב. איש לא אמר לי מי החיילים ומה זה כיבוש. גדלתי עם המחשבה שהלא-נורמלי הוא הטבעי ושהאנשים שמפחידים אותנו תמיד בכל מקום...

Endgame

עבד אל-האדי אל-עיג'לה

4 דק'

סופר שמחבר סיפורים קצרים לא ממלא פקודות של חיילים

פלסטין

אני יושב עכשיו במונית שעומדת בטור של מכוניות לפני המחסום הצבאי הישראלי עטארה, בדרכי לשכם לפגישה עם אלמנה יפה שהכרתי בפייסבוק. אני קולט שהתזמון של הביקור בשכם להיום היה ממש לא לעניין, כי במחסום זעתרה היתה...

סופר שמחבר סיפורים קצרים לא ממלא פקודות של חיילים

זיאד ח'דאש

3 דק'

ישראל

זה היה בקיץ האחרון לפני שהחזירו את סיני למצרים. הייתי בן שלוש עשרה, ונסעתי עם ההורים שלי והחברים שלהם לראס בורקה. נדמה לי שזאת הייתה הנסיעה המשפחתית הגדולה האחרונה. אחר כך כבר העדפתי לנסוע עם החברים...

זבובים

אשכול נבו

7 דק'

ישראל

לא היה יום מחריד יותר מאשר האחד באוגוסט. חצי חופש עבר. איך עבר? כמו שעוברים ארבעה שבועות בטרם נעורים. שיירת אופניים של ילדי השכנים, כלבים קטנים רצים אחריהם. הסלון אפל כי המרפסת סכורה וקעריות הענבים הירוקים...

בעיות בחשבון

נוית בראל

5 דק'

פלסטין

זקני הכפר אינם זוכרים מקרה דומה לזה שהתרחש בשבועות האחרונים. חיי השגרה נעצרו, השאלות הצטברו. השכונה התמלאה בזרים. מכוניות מכל הצבעים והסוגים נהרו לכפר, ועל גגותיהן צלחות גדולות. כולם שואלים, מה קרה? האם זו מלחמה חדשה?...

אינתיפאדה

נביל עודה

14 דק'

רוסיה

בידו השמאלית לחץ הרופא אל חזהו מנורה שזה עתה נקנתה, ובידו הימנית נשא מקל הליכה דקיק ונופף בו בעליזות. הליכתו הייתה רחבה ומשוחררת כשל כל האנשים הבטוחים בעצמם ובאושרם; ראשו נטה אחורה ועיניו חייכו. לעתים דחף...

מקרה

ליאוניד אנדרייב

8 דק'

ישראל

אֶליק נולד מן הים. כך היה מספר אבא שעה שהיינו יושבים יחד לארוחת־ערב על מרפסת הבית הקטן, בערבי־הקיץ. מסביב היו מרובים מגרשי־החול הריקים ועל גבי הקירות והתקרה היו לטאות קטנות נמלטות מן האור; ובאבא ובי, האח...

צולי הדגים

משה שמיר

10 דק'

ישראל

הַכֹּל מַסְכִּימִים שֶׁרָאוּי לוֹ לְאָדָם שֶׁיְּהֵא מוּסָרִי בִּדְרָכָיו בָּעוֹלָם, שֶׁיִּדְאַג בְּמַעֲשָׂיו לִבְחֹר בַּטּוֹב, לַעֲזֹר לַאֲחֵרִים וּלְהִמָּנַע מִלַּעֲשׂוֹת עָוֶל. עִם זֹאת, לֹא דַּי בָּרָצוֹן הַטּוֹב הַזֶּה וּלְעֵתִים הַבְּחִירָה הַנְּכוֹנָה נֶעֱלֶמֶת מֵעֵינֵינוּ. זֹאת מִשּׁוּם שֶׁבִּשְׁאֵלוֹת שֶׁל מוּסָר, קַיָּמוֹת...

האהבה של ג'ון סטיוארט מיל

תום בייקין-אוחיון

5 דק'

ישראל

נער דג דגים בשפך הירקון. הוא עומד לבד על פיסת חול. סביבו בקבוקי פלסטיק ריקים ושקיות ניילון שדומות מרחוק למדוזות. עורבים תקיפים עומדים על סלע לידו. זוגות עם עגלות צועדים. מצעד עגלות של שבת. שמש צהרים...

דגים מזן חדש

גל נתן

4 דק'

פלסטין

היא הבינה ששעתה קרֵבה ושאפסה כל תקווה לשינוי במצבה הבריאותי. היא קיבלה את הדין, או נכנעה מחוסר כוח רצון, בלי להתלונן, חיכתה או לא חיכתה שתיעלם לה עצמה ולסביבתה, ותהתה איך יהיה הרגע של עצימת העיניים...

נאמנות אנוכית

נביל עודה

4 דק'

ישראל

דברים רעים קורים פשוט כשהם קורים, כשאף אחד לא מסתכל עליהם, חומקים מהידיים לרצפה ומתנפצים. מישהו לקח צלחת וכיסה את השמש והעיגול הכהה של הצל מוטל על פניך כמו גל קור, צל על פני המים ועורך...

איילות שקופות

מוריה אשכנזי

4 דק'

ישראל

כל כך קָצרה רוחם של מעסיקיו החדשים של מ’ לראות אותו משתבץ סופסוף במשרתו ומביא להם את התועלת שרק הוא, הסתבר, יכול, עד שחטפו אותו ממש מחייו, מחיינו, מהמעבדה שלו, והטיסו אותו אליהם עשרה ימים לפני...

לגבעה את אשר לגבעה

טל ניצן

6 דק'

ישראל

"אם זה נראה כמו ברווז, הולך כמו ברווז ומגעגע כמו ברווז, אז כנראה שזה ברווז", אמרה חוקרת המשטרה העייפה ותקעה בו מבט חודר. (עיניים שחורות, בולטות) "כבר הסכמתְּ שזה לא באמת ברווז". הוא אמר והחזיר לה...

בלונים

אסנת צירלין

1 דק'

ארה"ב

איזהו הגורל, גברתי, שהתנקש בך כך? – קוֹמוּס מסכת שהעלה המשורר האנגלי ג'ון מילטון (1608-1674) ב–1634 בפני ג'ון איגֶרטוֹן, הדוכס הראשון של בְּרידג'ווֹטֶר. בשעת בין ערביים שקטה ושלווה שוטטתי לי בנחת בעיר המעטירה אֶדינה. העסק...

מצב–ביש

אדגר אלן פו

11 דק'

ישראל

* תמלול ההרצאה: נילי שמילי (שקף) איך לשרוד בכאילו בלב ים או בקיצור: אלבב"י מחיאות כפיים. + כניסה של כלנית. כלנית: מרגישים שאתם לא שלמים? שמשהו בכם מקולקל או לא ראוי לאהבה? ומה אם הייתי מבטיחה...

איך לשרוד בכאילו בלב ים – ההרצאה

הדר אורלנוב

15 דק'

ישראל

מאמא תמיד אמרה שעדיף בנות. בנות נשארות קרובות לאמא. ובן זה חתיכת נביילה. ימצא לו אישה וחת שתיים ישכח את אמא שלו. אבל זה היה מזמן. עוד באירופה. כשהייתי ילדה ומאמא עליה השלום עוד לא נשרפה...

פיליפינית מהונגריה

ארנון מילוא

11 דק'

ישראל

מיכאל סגר אחריה את הדלת ומשב של קור חדר לדירה. "שוב יורד שלג," היא נאנחה והניחה על הרצפה מזוודה קטנה. אחר כך פשטה באטיות את הצעיף ואת הז'קט, ומיכאל מיהר לתלות אותם על אחד הווים וחייך...

האורחת

רן גלוזמן

20 דק'

ישראל

האישה התקשטה לקראת התור שנקבע לה בשעה שלוש בצהריים אצל ד"ר זוסמן, כי כך לימדו אותה החיים: אישה צריכה להיות מקושטת. אישה מטופחת מקבלת יחס משופר. אישה יפה מקבלת טיפול טוב יותר מאישה שפניה אפרוריות, ששמלתה...

התור שלה

כנרת רובינשטיין

8 דק'

בריטניה

מה ששימח אותו בנעוריו הפך לעול זִקנָתו. לפני ארבעים שנה, ווֹרמַאלד חשב לעצמו שאין דרך טובה יותר להעביר יום מאשר בציד ספרים. הוא רמס את מדרכות לונדון, אדיש לעייפות שלו ולסוליות נעליו השחוקות, תוך שהוא בוזז...

שני אספנים

ג'ורג' גיסינג

4 דק'

ישראל

"המקום ינחם אתכם" נוסח ניחום אבלים כשכדור הארץ הפנה את גבו אל השמש, הרגישה השועלה שמשהו משתנה בה, וחיפשה לדבר הזה מקום. בלילות הקודמים כבר איתרה והכינה מראש כמה אפשרויות: חלל בין בולי עץ ואשפה בשולי...

המקום

תמר וייס-גבאי

11 דק'

ישראל

מחיר הכניסה לבריכת "מרגוע לְעמֵל" סמלי לשחיינים שכבר מלאו להם חמישים, ושני מסלולים מתוך שישה סגורים לנכים שמתניידים בכיסאות גלגלים ופטורים מתשלום כניסה למקום. כיסא הגלגלים עושה את דרכו במעלה הרמפה, ושם, כמו היה זה פודיום,...

מרגוע לְעמֵל

ורד זינגר

14 דק'