השגתי סַפָּר אחד שמגיע מקַרטֶרוויל ועוזר לי בשבתות, אבל בשאר הזמן אני מסתדר יפה לבד. אתה יכול לראות בעצמך שכאן זה לא ניו יורק; וחוץ מזה, רוב הבחורים עובדים כל היום ואין להם זמן להיכנס פה...
אלי לא הסכימה שאעצור עד שנעבור את הגבול ליוטה. היא ננעצה כמסמר במושב שלידי – נוקשה, חדה, עיניה הכחולות מתרוצצות הלוך ושוב בין מד המהירות לבין הקווים הצהובים הכפולים. נחלים יבשים של איפור חיברו את עיניה...
התרגום מוקדש לסוניה ברשילון ז"ל, המתרגמת הראשונה לעברית של ורה ג'קוני אחותי יוצאת עם בחור שהתפרסם אחרי שהשתתף בתכנית ריאליטי בארצות הברית. היא הכירה אותו בבית קפה שהיא עובדת בו, בלוס אנג'לס, שם היא גרה מאז...
מיכאל מעולם לא שמע על האישה לפני כן. העוזרת סיפרה לו עליה: אין אבא, ככה אומרת המאנדי הזאת. היא גרה בכפר לידנו, בו'. העוזרת צחקה, מיכאל נאנח. כאילו לא די בכך שבימי א' הכנסייה ריקה כמעט,...
אבא שלי מת בשש בערב. אחרי ששמענו את הבשורה מהרופא נסענו הביתה. אריאן נהגה אני ישבתי לידה. שנינו שתקנו. הטעם של הקפה מהמכונה בבית החולים עדיין עמד לי בפה. הסתכלתי על הכביש באור של הפנסים של...
מצאתי אותו לפני כמה ימים, כשחיפשתי את הסנפירים במחסן. אפילו לא זכרתי שהשארתי אותו שם. הוא היה מכוסה באבק והיו לו קורי עכביש דקיקים בשיער. סילקתי אותם. הוא עדיין לבש את המכנסיים הכחולים ואת המעילון החום...
בספטמבר הכול מחפשים דירות. במיוחד בירושלים. במיוחד סטודנטים. זו העונה הטובה של יוחנן דביר, משפץ דירות ובעלן של כמה מהן. שתי דירות קטנות ששיפץ בנחלאות השכיר מיד, ב-400 דולר כל אחת. כבר עמד להשכיר את השלישית,...
היֹה הָיְתָה פַּעַם עַלְמָה שֶׁמָּצְאָה אֶת עַצְמָהּ בְּגִיל הָעֲמִידָה עִם הַכְנָסָה זְעוּמָה בִּלְבַד. הִיא יָדְעָה שֶׁאֵינָהּ מַשְׂכִּילָה דַּיָּהּ לַעֲסֹק בְּמִשְׁלַח יָד אַחֵר, כָּךְ שֶׁהֶחְלִיטָה, בְּלִי הִסּוּס, לְהִכָּנֵס לִתְחוּם הַהוֹרָאָה. הִיא פָּתְחָה פְּנִימִיָּה מֻבְחֶרֶת לִגְבָרוֹת צְעִירוֹת. לַפְּנִימִיָּה...
רשימותיו של שוטה על ערש דווי חיּי קרבים אל קִצם; עוד רגע ידפוק המוות באצבעו הגרומה על דלתי… עוד רגע! חזִי יבש מרוב ייסורים, נשיקותיהן של עלמות לא יחממהו עוד. על חטאי חיי, על מאבקי בהגיון,...
איך יכולתי לקחת לי את הדברים האלה מן הצלחות הרחוקות, בעוד ביתי שלי ודאי שבור, בעוד אמי אינה עולה על דל שפתיי אפילו. אך יכולתי לאכול שום כלום. ססאר ואייחו1 נולדתי לקול משפטי תנחומים, "יהיה בסדר",...
נותר רק לחם לקנות לארוחת הערב. שתיים בצהרים. אוגוסט. וההתעקשות להרחיק עד לחנות הלחם. ההתפרטות היא מסימן העושר – והתירבות; מה שיתכן לו להכיל ריבוי. שמתי פעמי לסכולסטיקה המנחמת של הלחם, ברירות דגן, מיני מאפים –...
טרם נראתה הפתעה כהפתעתם של אנשי רוֹס דהֶ לוֹך כאשר שמעו שנורה של מרכוס הקטן עומדת לנסוע לאנגליה. היתה לה גם אחות שעבדה שם, ונורה היתה דרושה בבית. אחריה יישאר רק הזוג הזקן. שני אחיה לא...
אחותי תמיד אמרה שאחיינים עדיפים בהרבה על ילדים. אני מניחה שאמא שלנו הייתה מסכימה איתה. לטענת אחותי, עם אחיין את נהנית מכל הטוב והשמחה שבילדים, אבל בלי הכאב ראש. ההיריון, למשל. והלידה. החיתולים. להתעורר באמצע הלילה....
מה אפשר לחשוב קצת אחרי שאומרים לו להתראות וקצת לפני שעוברים את מפתן הדלת ויוצאים מהבית: 1. מה זה התצלום הזה שתלוי כאן? 2. זאת היא בתצלום שתלוי כאן? 3. שהיא עומדת לפני גדר עץ לא...
הכֹּל הֵחֵל כְּשֶׁלְּאֵפִי נִכְנַס מַשֶּׁהוּ לָעַיִן. זֶה בֶּאֱמֶת כָּאַב מְאוֹד, וְהַתְּחוּשָׁה הָיְתָה כְּאִלּוּ חָדַר לְתוֹכָהּ גֵּץ אָדֹם לוֹהֵט – רַק שֶׁהָיוּ לוֹ גַּם רַגְלַיִם וּכְנָפַיִם כְּמוֹ לִזְבוּב. אֵפִי שִׁפְשְׁפָה וּבָכְתָה, לֹא בֶּכִי שֶׁל מַמָּשׁ, אֶלָּא מִין...
רחוב נוֹרת ריצ'מוֹנד, רחוב ללא מוצא, היה רחוב שקט, חוץ מבשעה ש"בית-הספר של האחים הנוצרים" שילח לחופשי את תלמידיו. בית ריק של שתי קומות עמד בקצהו הסתום, מופרד משכניו במגרש רבוע. שאר בתי הרחוב, יודעים שחיים...
"כַּמָּה מַהֵר מִתְאָרֶכֶת הַשּׁוּרָה הָאֲפֵלָה כַּמָּה מַהֵר מִתְרַבִּים הַנֵּרוֹת הַכְּבוּיִים." נרות, קוואפיס (בתרגום יורם ברונובסקי) "פעם, המלחמות ניקו את העולם מבני אדם. בזמנים של שלום, כמו עכשיו, האסונות עושים את העבודה הזאת. אל תסתכל עלי...
כשהגעתי לבריסל התחילו לכתוב בעיתונים שהסוף של החלום האירופי מתקרב. החשדנות גברה וכך גם האלימות בתחבורה הציבורית, שתמיד התחילה כשאחד הנוסעים ביקש מנוסע אחר שינמיך את המוזיקה ב-mp3 או בנייד שלו. יום אחד, הלכתי לראות דירת...
מישהו אמר לו, כנראה הכרטיסן: "המזוודה שלך היא המזוודה היחידה, אף אחד לא רוצה לנסוע היום לאַלְקילַה, אין סיכוי שהיא תלך לאיבוד". אבל ארננדס התעקש לעלות איתה לאוטובוס: "אני אוהב לשים עין על הדברים שלי." ברציף,...
מר ויקס שוב הזעיק אותי הערב, ואני מביט לאחור אל המסדרון בבית שלי. לא כיביתי את האור במטבח. זה בית ריק וישן מאז שמתה האישה. כשמר ויקס לא מצלצל, אני כותב לכל מי שאני מכיר בעניין...
אצלי, בדירה שלי, באותם שלושה חדרים מסודרים ונאים שהם קנייני שלי ושלי בלבד, חי ילד קטן וממרר לי את החיים. אני לא מצליחה להיפטר ממנו, עד כדי כך נקשרנו כבר. אבל ברצון הייתי תופסת אותו, את...
לפני שבועיים היא טלפנה אליך, ככה, משום מקום. היום יום האם ואתה עומד לפגוש אותה שוב. רצית להתחיל את השבוע ברגל ימין, אבל בשבת הלכת לישון מאוחר, שיכור, ובראשון הטלפון מעיר אותך באחת עשרה ועשרים בבוקר....
סדקים סיפורים רבים קרו, זה הוא אחד מהם. יש לך אישה, יש לך ילדים, יש לך עבודה, יש לך מכונית, בית בפרבר העיר, כפי הנראה תמות מאושר וילדיך יבכו בלוויה שלך, השכנים יביעו צער על לכתך....
בדמדומי הערב התכולים-צוננים בהקה חנות הקונדיטוריה, שעמדה בפינת שני רחובות חלולים בקמדן טאון, כבדל סיגר. ואולי מוטב לומר, כבדל זיקוק, שכן האור היה צבעוני ומורכב, נשבר במראות רבות ורקד על עוגות ודברי מתיקה רבים, מוזהבים ועליזי...