בתקופה כלשהי בחיי הביאוני מטלותיי לחצות בקביעות, כמה פעמים בשבוע בשעה ידועה, גשר קטן (שכן Pont Neuf עוד לא נבנה אז), ובעוברי שם היו מזהים אותי ומברכים אותי לשלום בעלי מלאכה אחדים או אנשים אחרים מן...
אני כותב: במעיל של ורה חסר כפתור – הכלב חטף אותו. היא מסתכלת מעבר לכתפי. יום אחד הוא יחטוף גם אותי, ורה אומרת, אתה עוד תראה. אני אומר: אל תהיי טיפשה. הכלב רץ לפנינו. אנחנו...
להאנה "מאוחר יותר בלילה ראה, למרבה הפלא, תצלום של עצמו כמו שהיה לפני שהיא הגיעה. הוא חשב: יש לה הכוח להעיר את המתים." – טניה בּליקסֶן, "סערות". שדה תעופה, היום, לילה במזרח כל יום שונה, כך כתוב בספרים...
הגיע יום רביעי, זמן לאמבט החלב שלי. אבל הנוזל הלבן באריזות הזוויתיות, הלבנות – שנשאב מעטינים בחוות, שנבזז מפרות שעיכלו אותו מעשבים סחופי רוח לטובת עגלים, שנבחש והובל מכנית למחלבות, שהוסע למרכולים במשאיות – לא הספיק...
המרפאה הפסיכיאטרית לאשפוז יום על שם יוחנן הקדוש משתרעת על שטח נרחב. המטופלים מגיעים חמישה ימים בשבוע, משבע בבוקר ועד שש בערב, אל המוסד הזה בבוואריה תחתית, היהלום שבכתר בתחום מרפאות בריאות הנפש. כבר שלושה שבועות...
…וּמָצָא אוֹתָם יְשֵׁנִים מִיָּגוֹן… המילים הראשונות של הבוקר, המשפט המסומן בספר עם הסימניות, מתנה ממארי, והשמש עולה מעל הערמונים בטיילת המזרקה, שם אין עדיין איש, אין כלב, רק עקעק שמנתר על שביל החול לפני הצל הארוך...
פריץ הכיר את "הִילדה הזאת" במסעדה בשם "גן עדן עכשיו", צירוף מקרים מוחלט. הוא מעולם לא הלך למסעדות כאלה. הוא הסתובב כבר הרבה שנים בין שלושה־ארבעה פאבים ובתי קפה, כמה מסעדות גרמניות שמרניות, הקנטינה בעבודה והאספרסו...
1. דחפת לי ליד את טבעת החותם של הסבא הנאצי שלך וביקשת שאזרוק אותה לים. או לכל מקור מים אחר. כי אתה לא מסוגל. אז אמרתי: אני לא מוכנה, הרי הוא לא הקרוב הדפוק שלי, גם...
כשביקש פרדיננד קלינגנרייטר מהקהל – חברים יקרים, משפחה, ילדים חביבים – שיהיו בשקט כדי שיוכל לבצע את האשליה הגדולה שלו, היו אחדים שצחקו, הרוב פשוט המשיכו לשוחח ביניהם. הבנות של שְטָדֶלמַן חדלו לשחק תופסת בצהלות ונפנו...
האשליה הגדולה באולם הקהילתי הסמוך לנגריית ״קְלינגֶנרַייטֶר עבודות עץ, יבוא-יצוא״
סשה סטנישיץ'
מה את עושה כאן? אומרות עיניים, עיניים קשות. והפה אומר רק: "חדר מספר 12 נמצא בקומה למעלה." ואז הפקידה הנוקשה של בית המלון צריכה ללכת. רק הבדידות ישנה כאן הלילה. ושום אורח מלבדה. המזרח השומם של...
רב טוראי קוֹזְ'יוֹלֶק צווח בקול שהסגיר שרק לאחרונה הוא התחלף: "היכון – להתפזר!" ומיד, כבר לא ברשמיות, טפח לְדרקון על השכם: "אחי, לך תראה מה קורה עם ארוחת הערב." דרקון מיהר בשמחה אל המבנים הסמוכים שבהם...
הם היו שיכורים כשהוא הציע לה. לנסוע לאיזו כנסיה בעיירה קטנה ולבקש מהכומר שיחתן אותם כאן ועכשיו, ואז לחזור לגואנגג'ואו ולהמשיך לשתות כאילו כלום לא קרה. לה זה נראה הרעיון הכי משעשע בעולם. חכה, היא אמרה,...
בבוקר, כשהתעוררו, כבר ישב האדריכל מול המחשב. המשרד שלו היה באגף הימני של הבית, הם גרו באגף השמאלי. בחצר הפנימית דלק האור כל הלילה כולו. בקרוב הוא ייכבה, ומתישהו גם הוא יכבה את האור במשרד. עכשיו...
לפני שמלאו לאליקום שבע שנים מצא לו בת זוג כלבבו ונשבע בלבו לשאת אותה לאישה. היא היתה עגלגלה מכל צד, ואפילו חוטמה היה עגלגל ולא פרץ יתר על המידה מתוך פניה. יפה היתה יותר מכל אישה...
אחרי שראה את השלט שבישר על בואם לנאצ'ז טרייס, אמר חורחה לאביו שהם עומדים להיכנס לשמורת טבע ושכדאי למלא דלק. אביו הנהן. כל עוד אני בארץ הזאת, הוא אמר, אתה מחליט. חורחה הביט בו לרגע והבין...
28 ביולי דוויין מוזֶר פּינְקֵיי דרייב מס' 1077 הנדרסון, נבדה 89015 מר מוזר היקר, בצהרי העשרים וחמישה ביולי, בסיבוב האחרון שלי ברַיוֹלייט, נסעתי בקֵיין ספרינגס רואד, כחמישה-עשר קילומטרים ליד בּיטי, ונתקלתי כנראה בשרידים שנשארו שם מתאונת...
באותם ימים דיברתי על נשק. היה אלכס, החייל הבודד שחי עם איזה זקנה, שלא ברור מה הקשר ביניהם, תמיד במרפסת בימי שישי אחר הצהריים, מנקה את ה-16-M המקוצר שלו, לבוש בבוקסרים ובגופייה, יושב שם בשמש, מעשן...
באותו יום נורא שאירע בו אי הצדק העולמי, ועל הגולגותא נצלב ישוע הנוצרי בין שודדים – באותו יום כבר משעות הבוקר המוקדמות ביותר, נתקף הסוחר הירושלמי בן-טוביה בכאב שיניים בלתי נסבל. זה התחיל ערב קודם לכן:...
טוּרידוּ מַאקָה, הבן של ניה נוּנְצִיה, איך שחזר מהצבא, כל יום ראשון הוא הסתובב בפיאצה כמו טווס במדי הבֶּרְסַלֶיירֵה1 והכומתה האדומה שלו, ונראה כמו מגיד-עתידות כשהוא פותח את הדוכן שלו עם הכלוב-כנריות. הנערות בלעו אותו בעיניים כשהן...
כשהתעורר אנה כבר יצאה והיה לו רעיון לסיפור. הוא חיפש את המשקפיים בשולחן העבודה, שהיה למעשה לוח עץ מובנה בתוך הקיר, שכן בחדר לא היה מקום לשום רהיט פרט למיטה. היא השאירה לו פתק: "יצאתי לריצה....
1. חודש לפני יום העצמאות, 2048 המדען הראשי של מכון וייצמן נשם עמוק, והפעיל את המתג הסודי בגב של ההיטלר. ההיטלר מיצמץ. ושוב מיצמץ. ואז פקח את עיניו והביט בסובבים. אחרי שניה של שקט הוא אמר,...
הפנימייה הצבאית שבסאנקט סֶוֶרין. אולם התעמלות. המחזור, בחולצות הפשתן הבהירות, ערוך בשני טורים תחת נברשות הגז הגדולות. המורה להתעמלות, קצין צעיר שפניו קשים ושחומים ועיניו לעגניות, פקד על התרגילים בהתעמלות חופשית, ועכשיו הוא מחלק את המכשירים...
רומינה הסתכלה עליו, זה נכון. היא הסתכלה עליו זמן רב מהתור האחר בקופות של הסופרמרקט. ולבסוף אמרה לו: "טוב לראות אותך". ואחר כך תיקנה: "טוב לראות אתכם, להִת'". ויצאה אל הרחוב עם עגלה חצי ריקה. היא...
על הקיר שלי בסלון תלוי מסור, מפתחַ של בית מכיס של ענק. הוא שם הרבה זמן. "בשביל מה המסור שלך?" אנשים שואלים, ואני אומרת, "זה לא המסור שלי. אף פעם לא היה לי מסור משלי." "אבל...