ספרייה | פרויקט הסיפור הקצר

ארה"ב

התעוררתי רועד, לבד בחדרי. דביק מזיעה קרה. המזרן והסדין תחתי היו רטובים לגמרי. הסדין היה אפור ומלופף כמו חבל. נשמתי כאילו הרגע רצתי. לא יכולתי לזוז המון זמן. פשוט שכבתי על הגב, ידי פרושות לצדדים, מביט...

מצב קודם

ג'יימס בולדווין

23 דק'

ישראל

האור הירוק כבר נדלק ובני אינו מראה שום סימן שבכוונתו לחצות את הכביש. הוא מוסיף לעמוד על אי התנועה, עיניו מצטמצמות כנגד קרני השמש הניטחות בנו, ידיו מונחות על מותניו כאומר, מי יזיז אותי מפה. אני...

מה אתה מסתכל על?

תמר מרין

8 דק'

ארה"ב

תבינו את בְּלוּ פוֹלְס, המפלים הכחולים, כיצד קבלו את שמם, איך בסתיו בשנות בצורת, המים מחליקים על שפת הסלע השטוחה, זורמים ביריעה אנכית, רחבה, מושלמת, שיום בהיר משתקף בה – כחול כמו גליל סאטן נפרש. אבל...

שש דרכים לקפוץ מגשר

בריאן ליאונג

15 דק'

עזה

הוא שולח את ידו לאחור כדי להגיע אל הכסף שמושיטים לו הנוסעים. מבלי משים הוא מניח את הכסף בקופסה שלצדו, ותנועת התיעוב שלו מעוררת בי כעס. "המצב קשה, אבל זה זמני," אני ממלמל בניסיון לעודד אותו...

אורות אדומים

טלאל אבו שוויש

3 דק'

אוסטריה

באותו 11 בספטמבר, כשיידיתי אבנים בשוטרים, לא העליתי על דעתי שיום אחד גם אני אהיה שוטר. זה היה ב-11 בספטמבר 1973. אני כבר לא זוכר איך שמעתי על ההפיכה בצ׳ילה ועל רצח הנשיא אַייֶנדֶה. מוזר, לא?...

הנאורות שלפני הנפילה

רוברט מנאסה

15 דק'

ארה"ב

התוכניות האהובות עלינו משודרות בכל ערב. הם אומרים שיהיה מרגש, וזה תמיד מרגש. הם נותנים לנו רמזים למה שהולך לקרות, ואז זה קורה, וזה מרגש. אם אנשים מתים היו מסתובבים לנו מתחת לחלון, לא היינו מתרגשים...

טלוויזיה

לידיה דיוויס

4 דק'

בריטניה

בדרכו לחוף ביום הראשון לחופשה, עצר הילד האנגלי באחד מעיקולי השביל והשקיף מטה אל מפרץ פראי וסלעי, ואחר כך אל החוף הומה האדם שהיה לו מוכר כל כך משנים קודמות. אמו המשיכה לצעוד לפניו, ובידה תיק...

מבעד למנהרה

דוריס לסינג

15 דק'

מילותיו האחרונות של בֵּנִיטוֹ פִּיקוֹנֶה

ארה"ב

זה התחיל בסופת ברד ב-1975, כשבֶּנִיטוֹ פִּיקוֹנֶה חצה בריצה את רחוב מַרקֶט ותיק המסמכים שלו מעל ראשו, מסוכך עליו מהשמים הנופלים ואגב כך גם מהביואיק המתקרבת. רגליו התקפלו על מכסה המנוע, כתפו שילחה רשת עכבישית של...

מילותיו האחרונות של בֵּנִיטוֹ פִּיקוֹנֶה

אנתוני מארה

16 דק'

צרפת

בשיממון, הזמן נתלש מהקיום ונעשה חיצוני לנו. (אמיל צ'וראן) זו היתה התפרצות של אור. זרמים של שמש חורפית, תוקפנית, ניתכו על רצפת הלינוליאום. וחוסר התכלית של הבוהק פצע את עיני הנערות. השמים, כחולים להפליא, הזמינו...

שיממון

סילבן טסון

13 דק'

סרביה

הגיל עושה את שלו: ביתר תכיפות אני מקיץ בלילה ומשהשינה סרה מעלי, הולך אל חדר האמבטיה, מתיישב על דופן האמבט ובוהה בבבואתי הנשקפת בראי. בעבר הייתי משוטט בבית, הולך מחדר לחדר, מדליק ומכבה את הטלוויזיה, פותח...

הפיג'מה

דוד אלבחרי

6 דק'

טאיוואן

"חוש עסקי לא עובר בתורשה," אומרת אמי השכם והערב במין ביקורת סמויה כלפי, ואולי אפילו בקורטוב של צער. אבל לא היה שום מקום להצטער לפני שמלאו לי עשר שנים, שכן מספרים שעד הגיל הזה הייתי דווקא...

הקוסם שעל הגשר

ווּ מינְג-יִי

22 דק'

יוגוסלביה

הדבר קרה בשנת 1923 או 1924. בהמבורג, אם אינני טועה. הימים הם ימי אסונות הבורסה וירידה מסחררת בערך הכסף: שכרו היומי של פועל נמל מגיע לשבעה עשר מיליארד מארקים, והיצאניות הטובות גובות פי שלושה עבור שירותיהן....

כבוד אחרון

דנילו קיש

10 דק'

ישראל

היא חיטטה באף במין שלווה נעימה בעודה מתבוננת דרך זגוגית החלון במראות השרון חולפים על פניה. ברקע שמעה את תחנות הרדיו מתגלגלות זו על זו בזמן שחיפש תחנה ראויה להאזין לה. הם היו בדרך צפונה, לחופשה...

סיפור על חופשה עצובה

תמר לויט

9 דק'

ישראל

הטיול בצופים כשהייתי בכיתה ו' יצאתי למחנה בצופים. בגניגר. שבעמק יזרעאל. שלושה ימים מחנה. ריח של שרוף בשיער ותפוחי אדמה ותירס מקופסה ומשמעת מים. זה היה המחנה הראשון שלי. עם שינה והכל. והגענו לקראת צהריים בבגדים...

הפעם האחרונה

תמר גלבץ

19 דק'

ישראל

הוא נכנס לסלון, משליך מעליו את צרור המפתחות; והצרור – מצטלצל קלות במעופו – נוחת בלבה של קערת נחושת שמונחת ריקה במרכז השולחן; מהדהד כמו גונג. אימא שלו לא בבית. הוא צופה לתוך המטבח ורואה שם...

ירידת מים

דורית רביניאן

16 דק'

יוון

יושב הייתי בערוב היום, לאחר סעודת הערב, במלון קזינו סן סְטֵפָאנוֹ ברמלֵה.1 חברי אלכסנדרוס א', שהתגורר במלון, הזמין אותי ועוד בחור צעיר, מידידינו הקרובים, לסעוד עמו. מאחר שלא היה זה ערב מוזיקלי, הגיעו רק אנשים מעטים, והמקום...

לאור היום

קונסטנדינוס קוואפיס

15 דק'

ארה"ב|פולין

מוצאי מעיר, שהותירה אחריה שם גדול בעולם. בכל מקום ברחבי התפוצות מכירים את שמה ומספרים עליה מעשיות, מעשיות-חלם בנות מאות בשנים. היתה זו עיר קטנה, דלה, וכפי שנוהגים לומר, טיפשית. הרי כך מספרות המעשיות – שוטי...

האור הגדול

אליעזר בלום

7 דק'

ארגנטינה

דו של הגבר מתחככת בידי בחשכה. עורו חם ומחוספס. שערו קצר, התלתלים מעוכים אל הראש באיזו משחה תוצרת בית שבוהקת אפילו באפלולית הקולנוע. ריחו מתפשט לכל עבר. הוא מלכסן אלי מבט ואני אליו. הכול אצלו חדש:...

קוהיבה

לוסיה פואנסו

16 דק'

ספרד

לנרקיס, מָגֵן הטובעים בדרך לים הילדים עמדו על כך שנקנה מזרון מתנפח. הם בחרו את הכי גדול, משטח צהוב ועגול עם תבליט של סלעים וסרטן. במרכז עמד דקל שגם הוא מתנפח – שני מטרים של...

האיים

מרינה פרסאגואה

9 דק'

ארגנטינה

"איפה הבגדים של ההורים שלך?" שואלת מָארגָה. היא משלבת זרועות וממתינה לתשובה. היא יודעת שאני לא יודע, ושאני צריך שהיא תשאל שאלה אחרת. מעבר לדלת הזכוכית, ההורים שלי רצים ערומים בחצר האחורית. "עוד מעט שש, חאבייר,"...

ההורים שלי והילדים שלי

סמנתה שוובלין

6 דק'

ארה"ב

בפעם הראשונה הוא הלך לדוג עם דני. דייג היה פולחן ועל כן, אחרי המכה, כשמוחו התבהר, נותר טעם הלוואי המטושטש של טקס: הטלת החכה שוב ושוב בעצלתיים, רחש החוט המתגלגל לאטו, קול נקישת סליל הגלגול, הפיתיון...

איש הברק

דיוויד מינס

14 דק'

ארגנטינה

לפני ששכבתי לישון הייתי סופר את השעות, אחת, שתיים, שלוש, ארבע, חמש, שש, שבע, ומביט בשעון: השעה ארבע. ארבע ועוד שבע זה אחת עשרה, ואחת עשרה פחות שבע זה ארבע, אשן שבע שעות או ליתר דיוק,...

ערוּת

אוליבריו קואליו

14 דק'

ישראל

מרירות היא מחלת זִקנה, ואני הזדקנתי מוקדם ועד גיל שלושים ושש כבר פשו גרורותיה בכל איברי גופי. שנאתי את עברי באותה מידה שיראתי את העתיד. ברוב טיפשותי בעבר לא העמקתי בשום ענף אקדמי ובלי משים גזרתי...

הילד

רווה שגיא

5 דק'

ארה"ב

פגשתי את הגבר הראשון כשיצאתי מנשף במועדון של ותיקי המלחמות ועשיתי את דרכי הביתה. שני חברי הטובים הוציאו אותי משם. שכחתי שהחברים שלי באו איתי, אבל הם היו שם. ושנאתי שוב את שניהם. שלושתנו יחד הרכבנו...

שניים

דניס ג'ונסון

10 דק'