רשימות אלה נמצאו בתיקיית עור, הן נכתבו על נייר דפדפת מאיכות טובה. התיקייה היתה דחוסה בתוך ארגז חפצים ישן, תחת פרווֹת שועל אכולות עש, תקליטים שחורים קטנים, שלל מחטים שבורות, פיסות מרופטות של בד רקום ובקבוקי...
*הסיפור זמין להאזנה ללא עלות במסגרת 10 סיפורים בהמלצת משרד החינוך לחטיבה עליונה* לפני החוק עומד שומר סף. אל שומר הסף הזה בא איש מן הכפר ומבקש רשות להיכנס אל החוק. אבל השומר אומר שעכשיו אין...
המונית הסתובבה בכל העיר. הנהג כבר הביט בי בפרצוף אומלל, מרמז לי בבדיחות יבשושיות. חיכיתי עד שהסיגריה תיגמר. ביקשתי שיעצור בפינה של בר האוֹסידֵנטי. נשארנו שם עוד חמש דקות. הוא הסתובב וניסה להתחיל שיחה, ביקשתי שישתוק,...
"פאוול וסיליץ', הגיעה איזו גברת, מבקשת לראות אותך," הודיע לוקה. "שעה שלמה היא מחכה…" פאוול וסיליץ' זה עתה סיים את ארוחת הבוקר. כששמע על הגברת עיווה את פניו ואמר: "שתלך לעזאזל! תגיד שאני עסוק". "זאת הפעם...
כְּשֶׁאָמוֹרִי אַשִּׂיג אָטוּסָה, הַמְּכַשֵּׁפָה הַקְּטַנָּה, גָּמְרָה אֶת לִמּוּדֶיהָ, הִיא הָיְתָה חַיֶּבֶת לְהִבָּחֵן. הַמְּנַהֵל הֵנִיחַ לְפָנֶיהָ עַל הַשֻּׁלְחָן שְׁנֵי מַזְלְגוֹת וְאָמַר לָהּ: "עַכְשָׁו כַּשְּׁפִי אוֹתָם. אַתְּ זוֹכֶרֶת שֶׁלָּמַדְנוּ מָה הַדָּבָר שֶׁנָּחוּץ בָּעוֹלָם: מַשֶּׁהוּ חָזָק, מַשֶּׁהוּ מָהִיר, מַשֶּׁהוּ...
בגיל ההוא הייתי רק ילד ולילדים בדרך כלל אין דעות קדומות, אם כי רובם לא ממש מבינים למה הם יושבים ליד שולחן עץ ולצדם ילקוט מלא מחברות ועטים, מקשיבים לדברים של אדם זר שהוא לא אבא...
זו היתה הפעם השלישית שיצאנו ללבנון, ורציתי להגיע לנקודת-הריכוז יחד עם בָּרָזָני. הגעתי למסגריה שלו ודחפתי את הדלת. גוש של אבק סתם את אפי. רחש חד חתך את האוויר: המודעה שהיתה תלויה על הדלת נקרעה. במסגריה...
הדלת של האוטובוס נפתחה. אלנה בחנה ממושבה את הנוסעים שעלו. "איפה הוא חושב להכניס אותם בדיוק?" שאלה הבת שלה, שישבה ליד החלון. ג'סי נענעה את שיערה השחור בעל הקצוות הכחולים, שקועה במוזיקה שהתנגנה בווקמן. אלנה נאנחה...
אימא הסתלקה בעשרים באוגוסט אלף תשע מאות תשעים ושמונה בסביבות השעה אחת-עשרה וחמישים בלילה. בעשרים ואחד באוגוסט אלף תשע מאות תשעים ושמונה בסביבות השעה שמונה ושלושים בבוקר אבא התקשר והודיע לי את זה: ״אימא מתה הלילה...
כשיצא אלעָזָר מהקבר, שבו היה שרוי שלושה ימים ושלושה לילות תחת שלטונו המסתורי של המוות, ושב חי אל מעונו, לא הבחינו אצלו במשך זמן רב באותן זרוּיות קודרות, שברבות הימים הפכו לאימה את עצם שמו. מתוך...
הוא היה זמר סלסה מפורסם. היא אספה דברים וקעקעה מדי פעם. הוא היה נשוי לאשת עסקים יפנית עשירה. לה היה מאהב צרפתי. הם הכירו במקרה. היא ניסתה לשכנע מלצר בבית קפה שלחמישה סנטבו אין שום השפעה על מחירה של קופסת סיגריות. המלצר מצדו, הגיב בחיוך רחב...
באותם ימים דיברתי על נשק. היה אלכס, החייל הבודד שחי עם איזה זקנה, שלא ברור מה הקשר ביניהם, תמיד במרפסת בימי שישי אחר הצהריים, מנקה את ה-16-M המקוצר שלו, לבוש בבוקסרים ובגופייה, יושב שם בשמש, מעשן...
שמי תומס, אני בן שלושים, אני גר עם אבא שלי. אנחנו שני אנשים בודדים בבית גדול שנתקלים זה בזה בשעות יוצאות דופן, אם כי קורה שאנחנו לא מתראים ימים שלמים. בימי חמישי באה אישה ושוטפת את...
דלות מה המילה האופנתית ביותר היום, אחים שלי, אה? המילה האופנתית ביותר היום היא, כמובן, אֵֶלקטריפיקַצְיָה. חשמול, כיבוש בחשמל. אחרי מהפכת אוקטובר של שנת 1917 הוחל בפיתוח מואץ של משק החשמל בברית המועצות: הקמת תחנות כוח...
הייתי תשוש בלילה ההוא, אבל הסימן האדום על הכתף של קונצ'ה נראה לי כמו היקי, וזה מה שאמרתי לה. "אתה מתכוון לזה?" היא שאלה והצביעה על הסימן, בלי להסיר את עיניה מהספר. "כן, קונצ'ה." "תגיד לי,...
עמדנו עם גרשום שלום לצד קברם של הוריו ושל אֶחיו בבית הקברות היהודי ברובע וַייסֶנזה שבברלין. זה היה בחודש דצמבר והיה קר. גרשום שלום ופאניה אשתו לבשו מעילים קלים, זה עתה הגיעו מירושלים. שלום היה אמור...
התקרית עם אשתי התרחשה במהלך סיור בג'ונגל. החלה שקיעה ירוקה, עזה, כזו שמתארים כדי לעשות רושם על האורחים. ("איזו שמש כיסתה אותנו בערב ההוא, נכון? נהנינו בטרוף"). מכל מקום, הסירה שלנו גלשה לה בשקט במעלה הנהר....
.Nil sapientiǽ odiosius acumine nimio Seneca[1] בערב סעוּר אחד בפאריז, בסתיו 18.., נהניתי עם רדת החשכה מפינוק כפול של הרהורים ומקטרת-חרס, בחברת ידידי ק' אוגוסט דוּפֶּן, בספרייתנו הקטנה – קיטון הספרים שבירכתי הדירה בקומה השלישית,...
פריז היתה נצורה, מורעבת, נזעמת. הדרורים על הגגות התמעטו, והביבים התרוקנו מיושביהם. אנשים אכלו מכל הבא ליד בחורף 1870-1871 היתה פריז נתונה תחת מצור של הגרמנים. מר מוריסו, שען במקצועו ושוכן בית לעת מצוא, התהלך בדכדוך...
שִׁמְעִי וְהַקְשִׁיבִי וְשִׂימִי לֵב וְהַאֲזִינִי; כִּי זֶה קָרָה וְהִתְרַחֵשׁ וְנִהְיָה וְהָיָה, הוֹ, יַלְדָּתִי הֲכִי אֲהוּבָה, כְּשֶׁחַיּוֹת הַבַּיִת וְהַמֶּשֶׁק הָיוּ עֲדַיִן חַיּוֹת בַּר פִּרְאִיּוֹת. הַכֶּלֶב הָיָה פֶּרֶא, וְהַסּוּס הָיָה פֶּרֶא, וְהַפָּרָה הָיְתָה פֶּרֶא, וְהַכִּבְשָׂה הָיְתָה פֶּרֶא, וְהַחֲזִיר...
לזכר פְרִידָה לְיָאפָּה חלמתי שערב – ויהי ערב. לידי נשמעו פה ושם דנדוני פעמונים של עדר כלשהו. העדר התקדם בסתר, חבוי מאחורי מעטה הלילה הירוק, שיחי אברהם והרדופי הנחלים. ניסיתי להתחקות אחרי הנתיב של צליליו...
בִּרְחוֹב הָעֲקֻמִּים, בְּבַיִת מִסְפָּר 17, חָיְתָה לָהּ זְקֵנָה אַחַת. פַּעַם חָיְתָה עִם בַּעֲלָהּ, וְהָיָה לָהּ בֵּן. אֲבָל הַבֵּן גָּדַל וְעָזַב, וְהַבַּעַל מֵת, וְהַזְּקֵנָה נוֹתְרָה לְבַדָּהּ. הִיא חָיְתָה בְּשֶׁקֶט וּבְשַׁלְוָה, שָׁתְתָה תֵּה, שָׁלְחָה מִכְתָּבִים לִבְנָהּ, וּמִלְּבַד זֹאת...
הבית התחיל להתפרק ואף על פי שכבר לא הייתי ילד, לא עשיתי דבר כדי למנוע זאת. הכלים המלוכלכים נערמו במטבח, לא היה מי שיציע את המיטה שלי והיו לי פחות ופחות חולצות בארון. אם ניצלנו ממתקפת...
לִפְנֵי אֶלֶף שָׁנָה וְיוֹתֵר, אֵי-שָׁם, מַמָּשׁ בִּקְצֵה הָעוֹלָם, הָיְתָה אֶרֶץ שֶׁאֲנָשֶׁיהָ נַעֲשׂוּ כֹּה מְנֻמָּסִים, עַד שֶׁבְּקשִׁי דִּבְּרוּ זֶה עִם זֶה. הֵם מֵעוֹלָם לֹא אָמְרוּ יוֹתֵר מִן הַהֶכְרֵחִי, מִלִּים כְּמוֹ "בְּהֶחְלֵט", וְ"אָכֵן כֵּן", וְ"חֵן-חֵן" וּ"בִרְשׁוּתְךָ". כָּל גִּלּוּי...